מעבדה ייחודית בצפת -לחקר נגיף ההפטיטיס C

מעבדה ייחודית לחקר נגיף ההפטיטיס C- הוקמה בפקולטה לרפואה בגליל  בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן, בצפת, הוקמה מעבדה וירולוגית ייחודית החוקרת את נגיף ההפטיטיס C-(צהבת מסוג C). בראשה עומדת ד"ר מיטל גל-תנעמי, וירולוגית בהכשרתה. את הבתר-דוקטורט עשתה ד"ר גל-תנעמי באוניברסיטת טקסס, ארה"ב, במעבדתו של פרופ' סטנלי למון, בנושא וירולוגיה ונגיף ההפטיטיס C-. את הדוקטורט עשתה ... להמשך קריאה

מערכת האתר

עודכן בתאריך

בדיקות דם
חיסון. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. באדיבות US CDC. צילום: James Gathany

מעבדה ייחודית לחקר נגיף ההפטיטיס C- הוקמה בפקולטה לרפואה בגליל 

בפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר-אילן, בצפת, הוקמה מעבדה וירולוגית ייחודית החוקרת את נגיף ההפטיטיס C-(צהבת מסוג C). בראשה עומדת ד"ר מיטל גל-תנעמי, וירולוגית בהכשרתה. את הבתר-דוקטורט עשתה ד"ר גל-תנעמי באוניברסיטת טקסס, ארה"ב, במעבדתו של פרופ' סטנלי למון, בנושא וירולוגיה ונגיף ההפטיטיס C-. את הדוקטורט עשתה באוניברסיטת ת"א בנושא הנדסת נוגדנים ונגיף ההפטיטיס C. מחקריה של ד"ר גל-תנעמי פורסמו בכתבי עת מדעיים יוקרתיים בארץ ובעולם.

נגיף הפטיטיס C הינו הגורם העיקרי למחלת כבד כרונית ולסרטן כבד ראשוני. יותר מ- 180 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מהפטיטיס C כרוני. ההידבקות בנגיף הינה הגורם העיקרי כיום בעולם המערבי, ובישראל בכלל זה, להשתלת כבד. כיום אין חיסון כנגד נגיף זה, ואין ידע מספיק בנושא החסינות הטבעית נגדו ובנושא המנגנונים, שבאמצעותם הנגיף גורם לסרטן כבד. בעוד שחיסונים ונוגדנים-מנטרלים יכולים להיות יעילים בטיפול במחלה, , פיתוח גישות אימונולוגיות לבקרת הנגיף התעכב כתוצאה מהיעדר מערכות מתאימות, שבהם ניתן למדוד פעילות של נוגדנים מנטרלים. בשנים האחרונות פותחו מערכות לחקר נגיף הפטיטיס C אשר אפשרו פיתוח בדיקות מדויקות לנוגדנים המנטרלים את הנגיף, וכיום ניתן לחקור שאלות חשובות הנוגעות למנגנוני נטרול הנגיף ע"י נוגדנים. בימים אלה מתבצע במעבדתה של ד"ר מיטל גל-תנעמי בידוד של נוגדנים-מנטרלים ייחודיים למעבדה, אשר יכולים לסייע בעתיד בטיפול במחלה או בפיתוח חיסון כנגד הנגיף.

המחקר במעבדה של ד"ר גל-תנעמי הינו מחקר מולטי-דיסציפלינארי של נגיף הפטיטיס ,Cהגורם ברוב המקרים להדבקה כרונית – או, בחלק קטן מהמקרים, להדבקה חד פעמית, שהמערכת החיסונית מצליחה להתגבר עליה. במעבדה של ד"ר גל-תנעמי, באופן ייחודי, חוקרים את כל רפרטואר הנוגדנים שיש לחולה כרוני ושל חולה שהבריא מהמחלה, תוך ניסיון לזהות ולבנות את הנוגדנים אשר עוברים הפעלה בזמן ההדבקה בנגיף, וגורמים לסילוק יעיל של הנגיף. לפיכך, נחקרים ההבדלים ברמות הנוגדנים ובאיכותם בין חולים כרוניים לבין חולים שנושאים את הנגיף ואת השוני בין המערכות החיסוניות של שני סוגי החולים. המחקר במעבדה נעשה בטכנולוגיות חדשניות המסייעות בהבנת התגובה החיסונית וביכולתו של הנגיף להתחמק ממנה. בנוסף, במעבדה מפתחים נוגדנים מנטרלים כנגד הנגיף בשיטות של הנדסת נוגדנים. המחקר במעבדה יהווה בעתיד בסיס לפיתוח חיסונים פאסיביים ופעילים כנגד נגיף ההפטיטיס C .

מטרה מרכזית נוספת של המעבדה היא, הבנת תהליך התפתחות מחלת הכבד הנגרמת כתוצאה מהידבקות בנגיף ההפטיטיס C והשפעתו על המנגנונים המובילים להתפתחות של סרטן כבד. במעבדה חוקרים את הקשר שבין השפעת הנגיף על שינויים במבנה התלת מימדי של ה- DNA והשפעת השינויים האלה על תדירות ומיקום המוטציות בתאים סרטניים. בנוסף, נחקרים ההבדלים במאפייני סרטן הכבד הנגרם כתוצאה מהדבקה בנגיף ההפטיטיס C לעומת המאפיינים של סרטן הכבד הנגרם מהידבקות בנגיף ההפטיטיס B, אשר שניהם מדביקים את הכבד וגורמים לסרטן הכבד. המטרה היא,לאפשר טיפול מתאים על פי הגורם לסרטן. יתר על כן, במעבדה בוחנים את שווי המשקל האבולוציוני הדינמי שבין מערכת החיסון והגנום הנגיפי. אספקט נוסף של מחקר אשר מבוצע במעבדה הוא, בדיקת התפתחות הסרטן בהשפעת הנגיף אשר תורם לתנועתיות ופולשניות של תאים סרטניים במהלך תהליך גרורתי, וכיצד נגיף ההפטיטיס C ונגיף ההפטיטיס B גורמים לגרורות סרטניות ובאילו מנגנונים התהליך מתרחש. חשיבות ההבחנה היא בכך שאם ניתן יהיה לגלות את המנגנונים, ניתן יהיה לעכב התפתחות גרורות וסרטן באמצעות תרופות.

חזונה של ד"ר גל-תנעמי הוא שהמחקרים הנעשים במעבדתה יובילו למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן כבד ויאפשרו אבחון וטיפול מותאם אישית וכן יאפשרו פיתוח חיסון יעיל נגד הנגיף. המחקרים במעבדה נעשים בשיתוף עם חוקרים בפקולטה, חוקרים ורופאים בכירים בארץ ובעולם, בתי חולים בישראל ובשיתוף חברות תרופות.

דילוג לתוכן