מעיין הנעורים: תרופות שניתנו לעכברים הניבו תוצאות המוכיחות כיצד ניתן למנוע הזדקנות ולהחזיר לבוגרים את התכונות האופייניות לצעירים
מעיין הנעורים הוא חלום נחשק שבו עוסקים בני האדם משחר ההיסטוריה: מי לא רוצה להיות מלא כוחות, בריא, אנרגטי וצעיר גם בבגרותו ? משאלת נעורים זו עליה זוכה למיקוד רב במעבדות חברות התרופות ברחבי העולם בהן עמלים חוקרים בתחומים שונים על מנת לפתח פתרונות שיאטו את הזדקנות התאים ואף ישיבו את מצב הגוף לקדמותו, כפי שהיה בצעירותו. חלום הזה עשוי אולי להתגשם בעתיד, במידת מה – תוצאות מחקר שהובילו פרופ' ולרי קריז'נובסקי וחבר קבוצת המחקר שלו, ד"ר יוסי עובדיה, במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע מעלות ממצאים מרתקים בתחום המבטאים התקדמות נוספת בתחום ההזדקנות. תוצאות המחקר פורסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Nature Communications.
המחקר החל כשמדענים שביקשו לבחון כיצד המערכת החיסונית גורמת למותם של תאים מזדקנים, התאים הפגומים בגוף שפעילותם משתבשת. פעילות זו של המערכת החיסונית, שהיא מעין "ניקוי" של תאים מזדקנים בגוף, מתווכת באמצעות ביטוי של גן מסוים בתאי המערכת החיסונית. המחקר בוצע בעכברים שבגופם חסר הגן הזה. המדענים אפיינו עכברים אלה בגיל שנתיים, וגילו שבגופם מצטברים הרבה יותר תאים מזדקנים, בהשוואה לעכברים שבהם מנגנון ה"סילוק" של התאים המזדקנים פועל כראוי. כתוצאה מכך, העכברים סובלים מדלקות כרוניות ומירידה בתפקוד מערכות שונות. הם גם נראים מבוגרים יותר – ומתים בגיל צעיר יותר.
בשלב השני של המחקר, נתנו המדענים לעכברים מזדקנים חומר תרופתי המעכב את ביטויים של חלבונים הכרחיים לשרידות התאים המזדקנים, ובכך פוגע בהם ותורם לסילוקם מהגוף. תרופות אלה ניתנו לעכברים שהזדקנותם הואצה כתוצאה מכשל בתפקוד המערכת החיסונית, וגם לכאלה שהזדקנותם הואצה עקב פגם גנטי אחר. התוצאה לא איחרה להגיע: חל שיפור ניכר במצבם של העכברים המטופלים. תהליך ההזדקנות שלהם הואט משמעותית, ולפי מדדים מולקולריים שונים, מצב הרקמות שלהם חזר קרוב יותר למצב האופייני לעכברים צעירים. כמות התאים המזדקנים שנותרו בגופם פחתה, ועוצמת הדלקות ירדה משמעותית. במבחני פעילות הראו העכברים שטופלו מרץ רב יותר, וניכר היה שמצבם הכללי טוב יותר. לבסוף, תוחלת החיים שלהם (לפי מדידת החציון) – עלתה.
המדענים מקווים שבהמשך ייבחנו שיטות חדשות לסילוק תאים מזדקנים בבני-אדם, בפרט כאלה שמבוססות על הפעלה של המערכת החיסונית. אם הניסויים העתידיים האלה יעלו יפה, אפשר יהיה לצקת משמעות חדשה לביטוי "אנטי-אייג'ינג".
