מענקים יוקרתיים מהמועצה האירופית למחקר למדענים ישראלים החוקרים נזקים בDNA, טכניקות גילוי מולקולות אקזוטיות, עיצוב חומרים אופטיים אורגניים, יצור חומרים ליצור דלקים סולריים אורגניים
ארבעה חוקרים ישראלים, מהפקולטה למדעי הטבע מאוניברסיטת בן-גוריון זכו במענקי מחקר מטעם המועצה האירופית למחקר (European Research Council) לשנת 2019. מענק המחקר עולה כדי 1.5 מיליון אירו במשך חמש שנים וכן כ- 0.5 מיליון אירו עבור ציוד ייעודי. המענקים ניתנים למדענים צעירים בתכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי הורזיין 2020– ( Horizon 2020) במענק הנחשב יוקרתי למדענים בתחילת דרכם, ומעיד על פוטנציאל מדעי יוצא דופן.
408 מקבלי מענקים מ-51 מדינות נבחרו השנה לקבלת מענקים בשווי כולל של 621 מיליון יורו. המימון שמעניקה המועצה בסכומי סיוע אלה עוזרים לחוקרים להרכיב צוותי מחקר ולבצע מחקר חלוצי במגוון תחומים. בהשוואה למדינות אחרות, חוקרי ישראל נמצאים במקום החמישי מבחינת גודל המענקים, אחרי גרמניה, אנגליה, הולנד וצרפת. ארבעת הזוכים הם:
מחקר נזקים בDNA
מענק המחקר לד"ר דבורה טויבר, המחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בגן גוריון. ד"ר טויבר וצוותה מאמינים כי מחלות רבות הקשורות לגיל מושפעות ונגרמות כתוצאה מהצטברות של נזקי DNA. כל תא בגופנו נאלץ להתמודד עם אלפי חבלות בכל יום, ובעוד שרובן מתוקנות, המערכות הביולוגיות אינן מושלמות ונותר נזק כלשהו. נזק זה משפיע הן על ה-DNA עצמו והן על הקוד האפיגנטי.
ד"ר טויבר עלתה לישראל ממקסיקו והשלימה את לימודיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עבודת הדוקטורט שלה נעשתה בהנחיית פרופ' חרמונה שורק. היא השלימה את הפוסט-דוקטורט שלה במרכז MGH לחקר ולטיפול בסרטן באוניברסיטת הרווארד יחד עם פרופ' ראול מוסטוסלבסקי. בשנת 2014 הצטרפה לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
ד"ר טויבר תחקור כיצד נזק ב-DNA מתרחש כיום, משפיע על התפתחות מחלות בעתיד באמצעות סימני אפיגנטיקה ארוכי-טווח, המכונים גם "צלקות אפיגנטיות". המחקר יתמקד במחלות התנוונות עצבית (כגון אלצהיימר) ובבריאות של תאי iPCs.
פיתוח טכניקות חדשות לגילוי זני מולקולות אקזוטיות
המענק השני מן הארבעה הוענק לד"ר ג'וש בארבן, המחלקה לכימיה באונ בן גוריון המכהן כחוקר באוניברסיטה מאוגוסט 2017 . רדיקלים הם גורם מרכזי בבעירה ובכימיה אטמוספרית. פיתוח טכניקות חדשות לגילוי זני מולקולות אקזוטיות אך חשובות, יאפשרו לנו ללמוד על תכונותיהם המהותיות ועל התנהגותם במגוון רחב של תהליכים וסביבות כימיות – עד כמה מהר הם מגיבים, כיצד הם אוגרים ומעבירים אנרגיה, כיצד יש להם השפעה על יישומים בשטח, כמו יעילות דלק וזיהום אוויר.
פרופ' בארבן קיבל את התואר הראשון והשני שלו בכימיה מאוניברסיטת ייל. לאחריהם המשיך ללימודי דוקטורט ב-MIT, במסגרתם עסק בחקר ספקטרוסקופיה של גז ברזולוציה גבוהה כחלק מקבוצת המחקר של פרופ' רוברט פילד.
חומרים לדלקים מבוססי מימן
המענק השלישי ניתן לפרופסור מנשה שלום מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בגן גוריון. הפרויקט יציג מתודולוגיות סינתטיות חדשות לייצור חומרים דו-ממדיים נטולי מתכת לייצור דלקים סולריים נקיים וברי-קיימא, למשל דלקים מבוססי מימן ופחמן, זאת באמצעות תאים פוטו-אלקטרוכימיים אשר יכולים להמיר אור שמש לדלקים כימיים באופן ישיר.
פרופ' שלום סיים את לימודי התואר הראשון בכימיה בהצטיינות באוניברסיטת בר-אילן בשנת 2007. שם המשיך גם לדוקטורט בהנחיית פרופ' אריה צבן. הוא עשה את הפוסט-דוקטורט במכון מקס פלאנק לקלואידים וממשקים שבגרמניה יחד עם פרופ' מרקוס אנטוניטי.
חשיפת האסטרטגיות הביולוגיות, הכימיות והפיזיקליות בהן משתמשים האורגניזמים
המענק הרביעי ניתן לד"ר בנימין פלמר, המחלקה לכימיה באוניברסיטת בן גוריון. תופעות אופטיות מרהיבות בבעלי חיים נוצרות דרך אינטראקציה של אור עם גבישים של מולקולות אורגניות קטנות. המענק של פרופ' פלמר יסייע לו לחשוף את האסטרטגיות הביולוגיות, הכימיות והפיזיקליות בהן משתמשים האורגניזמים כדי לשלוט בצורה מדויקת בגודל ובצורת הגבישים, גורמים המשפיעים על האפקט האופטי הנוצר. הפרויקט עתיד לגלות תובנות חדשות על מנגנוני התגבשות (בעיה ארוכת שנים בכימיה) ויספק השראה לעיצוב חומרים אורגניים אופטיים חדשים.
ד"ר פלמר אשר הצטרף לשורות סגל המחלקה לכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ביוני 2019, למד כימיה באוניברסיטת קארדיף באנגליה, שם גם המשיך ללימודי דוקטורט בהנחיית פרופ' קנת' האריס. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בתופעת פיצול קרני רנטגן. בהמשך, המשיך לפוסט-דוקטורט במכון ויצמן למדע, שם עבד עם פרופ' ליאה אדדי ופרופ' סטיב ויינר. במסגרת המחקר, חקר ולמד את תהליכי ההתגבשות במערכות פוטוניות טבעיות.
