פיתוח ישראלי: מערכת ממוחשבת שמסייעת לרופאים ולחולים ומורידה את אחוז הפעולות הרפואיות המיותרות
פיתוח חדש המבוסס על מחקר דוקטורט יסייע להפחתת פעילויות רפואיות מיותרות. עבודתו של ד"ר ארז שלום, בהנחיית פרופ' יובל שחר, מהמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חקר לראשונה באופן מדוקדק את השפעות השימוש במערכת ממוחשבת תומכת החלטה רפואית על החלטות בפועל של רופאים במהלך ניהול טיפול רפואי לאורך זמן.
המחקר של ד"ר ארז שלום ופרופ' שחר נעשה בשיתוף עם מספר חוקרים מהאוניברסיטה: פרופ' איתן לוננפלד, מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יו"ר החטיבה למיילדות וגינקולוגיה במרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה", וד"ר ישראל פרמט, מהמחלקה לתעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. המאמר פורסם לאחרונה בכתב העת המוביל IJMI ומתאר את מערכת תמיכת ההחלטה הרפואית "פיקארד" שפותחה במרכז המחקר למערכות מידע רפואיות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (אשר בראשו עומד פרופ' שחר) וכיצד היא עשויה להשתלב בעבודת הרופאים.
במסגרת המחקר, ייצגו החוקרים באופן אלקטרוני את הקו המנחה לטיפול ב"רעלת הריון" (preeclampsia/eclampsia) של האגודה האמריקאית לגינקולוגיה ומילדות, ACOG, אשר משמש כבסיס לטיפול ברוב מחלקות המיילדות, כולל באלו שבמרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה". ייצוגו האלקטרוני של הקו המנחה נשמר כחלק מבסיס הידע של ספריית הקווים המנחים הרפואיים הדיגיטאלית (DeGeL) שפותחה במרכז המחקר.
הנחת המחקר היא שמתן המלצות טיפוליות כחלק ממערכת ממוחשבת לתמיכה בהחלטות רפואיות המבוססת על קווים מנחים רפואיים מבוססי עדויות (evidence base medicine ) תשנה באופן דרמטי את היענות הרופאים להמלצות קווים מנחים רפואיים, תגדיל את נכונות פעולותיהם יחסית לקו המנחה, ותמנענה פעולות מיותרות.
המערכת הוערכה על ידי 36 רופאים מחטיבת הנשים והמיילדות במרכז הרפואי "סורוקה" (24 מתמחים ו-12 מומחים), כאשר כל רופא קיבל 60 החלטות שונות במסגרת שישה תסריטי טיפול מסובכים לאורך זמן ברעלת הריון. תרחישים אלו הוגדרו על ידי צוות רופאים בכיר מהחטיבה. מאחר שמדובר כרגע בתכנה ניסיונית, שלא ניתן כמובן להפעילה עדיין על מטופלות במרכז הרפואי, יצרו החוקרים לצורך ההפעלה הממוחשבת, בעזרת תכנת סימולציה מיוחדת שפותחה במרכז המחקר, סדרת רשומות רפואיות מלאות לאורך מספר חדשי הריון, אשר דימו חולות אמתיות באופן מוחשי ביותר. הרופאים סקרו את נתוני המטופלות על מחשב וקיבלו החלטות באופן שדמה מאד לדרך עבודתם הרגילה. חצי מהחלטות הרופאים נעשו באופן ידני, ללא עזרת המערכת תומכת ההחלטה, למעט עיון ברשומה אלקטרונית מדמה מלאה של החולה ותרשים ההתפתחות העוברית; בחצי השני של ההחלטות, אותם רופאים הסתייעו בנוסף גם בהמלצות הטיפוליות שהגיעו ממערכת "פיקארד". כל המלצה יכול היה הרופא לקבל או לדחות ואף לבקש עבורה הסבר. רופא בכיר שלא השתתף בניסוי שימש גם כשופט של איכות כל החלטה, כאשר הקו המנחה של ACOG משמש כתקן האיכות האולטימטיבי,
(The Gold Standard)
התוצאות הראו שהיענות הרופאים להנחיות המערכת עלתה מ 41% כאשר לא השתמשו במערכת "פיקארד", ל- 93% כאשר נחשפו להמלצות המערכת. שיעור פעולות הרופאים שהוערכו כנכונות וגם הכרחיות על סמך הקו המנחה של ACOG עלה מ- 27% ללא שימוש ב"פיקארד", ל -91% כאשר קיבלו הרופאים המלצות מהמערכת.
במקביל, שיעור הפעולות שאינן טעויות מוחלטות, אך אינן הכרחיות על סמך הקו המנחה) צנח מ- 68% ללא שימוש במערכת "פיקארד", ל 3% בלבד בהחלטות שהשתמשו בה- עובדה שיש לה משמעות כלכלית ניכרת. (הערה: מחקר שנעשה לאחרונה במרכז הרפואי של אוניברסיטת "ג'ונס הופקינס" מצא ש- 66% מהבקשות לבדיקות היקרות של אנזים "טרופונין"-אשר רלבנטי לאבחנת התקף לב, היו מיותרות. יתכן, אפוא, ש 2/3 מהבדיקות ופעולות אחרות שמבוצעות על ידי רופאים, הן מיותרות-אולי עקב רפואה הגנתית או עמימות באשר לקו המנחה הרלבנטי לכל מקרה שאחריו יש לעקוב).כמו-כן לא נתגלה הבדל באיכות ההחלטות בין סוגי הרופאים השונים מבחינת ניסיון.
ההערכה של מערכת "פיקארד" הראתה שלמערכות כגון אלו יש פוטנציאל להפחית את מספר הטעויות הרפואיות, להפחית את ההוצאות הרפואיות, ולהעלאת איכות ההחלטה הקלינית לרמה גבוהה אחידה, ללא תלות בניסיונו המקצועי של הרופא המטפל, בסוג ההחלטה, או הקו המנחה הרפואי הרלוונטי. לכן, מצפים החוקרים לכך שבעתיד, ככל שיתווספו מחקרים והערכות שיראו את תרומתן של מערכות כאלה לרופאים, יכנסו מערכות אלו לסביבה הרפואית כסטנדרט הכרחי לשיפור איכות קבלת ההחלטות הרפואיות ואולי אף יכלול הפחתה בשיעור הרשלנות הרפואית, טעיות רפואיות בטיפול או באבחון והתרשלות הנובעת מגורמים שונים או חוסר ידע. מגמה זו ניתן לראות כבר כעת עם החוק החדש של נשיא ארה"ב, ברק אובמה, המחייב להטמיע במערכות מידע רפואיות סטנדרטיים של משרד הבריאות על מנת להדגים שימוש בעל משמעות בטכנולוגיה ולקבל השתתפות בעלותה (meaningful use).
יתר על כן: בימים אלו משמשת מערכת "פיקארד" כרכיב מרכזי בפרויקט המחקר ופיתוח השביעי של האיחוד האירופאי (7FP), "מוביגייד" (,(MOBIGUIDE אותו מובילים ד"ר שלום ופרופ' שחר מטעם אוניברסיטת בן- גוריון. מחקר זה מפתח ובוחן מערכת למעקב בבית, על ידי חיישנים שנמצאים על גוף החולה או בביתו ותוך שימוש במכשיר הטלפון הנייד של החולה. המעקב מבוצע אחר חולים כרוניים בכלל, ובפרט אחר חולים הסובלים מפרפור פרוזדורים, ונשים עם סכרת הריונית או יתר לחץ דם. פיקארד שולח התרעות במידת צורך לחולה או לרופאיו, ומספק המלצות מותאמות אישית, המבוססות על הנחית הקו המנחה הרפואי המתאים, לטלפון הנייד של החולים או למחשבו של הרופא. התוצאה היא- טיפול אשר מותאם למטופל, ומשתנה במידת הצורך בהתאם למצבו הקליני, הפיזי, המנטלי והסוציו-אקונומי של החולה, ובהתאם להעדפות החולה מבחינת הטיפול, והסביבה הפיזית שלו.
יצוין, כי בימים אלו הוחל בניסוי שטח בפרויקט מוביגייד ב-2 בתי חולים באירופה : בברצלונה, ספרד בבי"ח Sabadell בטיפול בחולות הסובלות מסוכרת הריונית; ובפאביה, איטליה בבי"ח Fondazione Salvatore Maugeri בטיפול בחולים הסובלים מהפרעת קצב לבבית מסוג פרפור פרוזדורים
