מצוקה במהלך הילדות כגורם המנבא התאבדות במהלך החיים
התאבדויות הן גורם מוביל בשיעורי התמותה ברחבי העולם. עם זאת טרם הוברר באופן ממצה השפעתן של מצוקות שחווים ילדים במהלך ילדותם כגורם סיכון להתנהגויות אובדניות והתאבדות בהמשך החיים (מחשבות אובדניות, תוכניות התאבדות ונסיונות התאבדות).
מחקר חדש שפורסם בכתב העת British Journal of Psychiatry אשר נערך בקרב 55,299 נבדקים באמצעות ניתוח הערכה נפשית ובאמצעות ראיונות הבודקים אירועים של מצוקה טרם גיל 18, כולל התעללות פיזית או מינית, גירושים, אלימות, מחלה, מעלה ממצאים מעניינים בנושא.
תוצאות המחקר העלו כי מצוקות במהלך גיל הילדות ובמיוחד מצוקות וחוויות תוקפניות ואגרסיביות, הן גורם מנבא משמעותי להיווצרות והישנות של התנהגויות אובדניות. עוד עולה כי קיים קשר בין כמות חוויות המצוקה בילדות לבין הסיכון להתנהגויות אובדניות כך שככל שאדם חווה יותר מצוקות, גדלים סיכויים להתנהגויות אובדניות. ממצאים המחקר מעלים בנוסף כי חוויות מצוקה של התעללות פיזית או התעללות מינית היוו את גורמי הסיכון החזקים ביותר להתנהגויות אובדניות. לפיכך, קיימת חשיבות רבה למתן דגש של ההורים ובני המשפחה על זיהוי סימני מצוקה, לחץ ומתח נפשי, סטרס, והתנהגויות חריגות של ילדים בעקבות חוויות קשות אותן הן עוברים.
