חוקרים גילו מקור עוברי לתנודות במצבי רוח ולהפרעה דו-קוטבית
ד"ר קלוד ברודסקי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וחוקרים נוספים מהמכון לפסיכיאטריה על-שם מקס-פלנק ומאוניברסיטת מינכן על-שם לודוויג-מקסימיליאן שבגרמניה, הראו לאחרונה את המקורות העובריים של תנודות במצבי רוח ואת ההשלכות על הפרעה דו-קוטבית – מאניה דיפרסיה , במאמר שפורסם בכתב העת היוקרתי Neuropsychopharmacology.
היעילות של התרופות שמשמשות כיום לטיפול בהפרעה דו-קוטבית היא נמוכה באופן שאינו מקובל, ובעשורים האחרונים לא הוצגה אף שיטה חדשה לטיפול במחלה הנפוצה וההרסנית הזו. חוסר ההבנה של היסודות הנוירו-ביולוגיים של תנודות במצב הרוח, שהן סימן ההיכר של הפרעה דו-קוטבית, והמחסור במודלים חיים ראויים, תורמים באופן משמעותי לבעיה זו. מתוך ניתוח DNA של אלפי נבדקים בריאים וחולים, ברודסקי ועמיתיו גילו ששינויים בנתיבים הגנטיים שמווסתים את ההתפתחות של תאי העצב אצל עוברים, שמייצרים דופמין וסרטונין, קשורים להפרעה דו-קוטבית. קו מוטנטי בעכבר, שמווסת את הנתיבים הגנטיים האלו, הראה תנודות בהתנהגויות שונות שכוללות פעילות, חרדה, אגרסיביות וחברותיות, כפי שמוכר בהפרעה דו-קוטבית. שינויים התנהגותיים של המוטנט השתפרו באמצעות שימוש בתרופות לטיפול בהפרעה דו-קוטבית.
"לראשונה, סיפקנו תובנות בנוגע לגורמים לתנודות אנדוגניות במצבי הרוח. יתר על כן, העובדה שתרופות ששימשו לטיפול בהפרעה דו-קוטבית, שיפרו את השונות ההתנהגותית של המוטנטים מצביעה על כך שהחיות האלו יכולות לשמש כמודל תקף, כדי לזהות מטרות תרופתיות חדשות וכדי לפתח שיטות חדשות לריפוי", אומר ברודסקי.
ברודסקי הוא ראש המעבדה לנוירו-גנטיקה התפתחותית והתנהגותית במחלקה לפיזיולוגיה ולביולוגיה תאית. הוא גם חבר במרכז זלוטובסקי לחקר העצב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
המאמר נקרא "התפתחות חריגה של נוירונים מונואמיניים שניכרת בתנודות במצבי רוח ובהפרעה דו-קוטבית". הכותבים השותפים לברודסקי הם: מרין מ' ג'וקיק, מיכל בר, גל בקר, ווקסין מ' ג'ובאנוויק וקסניה זגה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וטניה קרילו-רואה ואליזבת ב' בינדר ממכון מקס-פלנק. קרילו-רואה חברה גם באוניברסיטת מינכן על-שם לודוויג-מקסימיליאן.
