משרד החינוך הודיע על ביטול מבחני המיצ"ב. ברקע- מחקר חדש שמעלה כי הישראלים לא מייחסים חשיבות רבה למבחני המיצ"ב ולא חושבים שנתוני המיצ"ב אמינים
היום הודיע משרד החינוך על ביטול מבחני המיצ"ב ועל כך שבשנה הבאה יחל להפעיל שיטת הערכה חדשה. במשרד החינוך דיווחו כי מונה צוות שבוחן מודל חלופי למיצ"ב.
במשרד החינוך דיווחו שמודל ההערכה החדש יכלול כלי הערכה פנימיים שיעמדו לבחירתו של בית הספר, שאלוני סביבה פדגוגית ואקלים מותאמים, הערכת תהליכי חינוך בעזרת מדדים אחרים והערכות חיצוניות בחטיבות הביניים וביסודי.
על רקע זה מתפרסם מחקר אשר מעלה כי הציבור הישראלי מייחס חשיבות בינונית-נמוכה למבחני המיצ"ב וחושב כי הנתונים המדווחים לא אמינים. מתוצאות המחקר עולה שהחשיבות שמייחסים האזרחים לנתוני המיצ"ב והשפעתם על חייהם היא בינונית-נמוכה (4.55 בסולם של 1-10) ואילו האמינות של מבחני המיצ"ב עומדת על 5.21 (בסולם של 1-10).
הפרופסור שלמה מזרחי מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, אשר היה ממובילי המחקר מסביר כי "המשמעות היא שהמשאבים הגדולים שמושקעים בתהליכי מדידה בסקטור הציבורי בכלל ובמערכת החינוך בפרט אינם ממלאים את מטרתם העיקרית במשטר דמוקרטי – ליידע את הציבור ולספק לו כלים לפיקוח על המערכות הציבוריות".
לדברי החוקרים, מדדי ביצוע במגזרים שונים בכלל ומערכת החינוך בפרט, נערכים ומתפרסמים כשירות לציבור ובמטרה שהציבור ייעזר בנתונים לצורך פיקוח ודרישה לקבלת אחריות כלפי הסקטור הציבורי והביורוקרטים והפוליטיקאים אשר מנהלים אותו. במחקר זה ביקשו פרופ' מזרחי מאונ' חיפה ודוקטור יצחק מינצ'וק ממכללת סמי שמעון, לבחון את מידת האמינות ואת ההשפעה של מדדים שונים בסקטור הציבורי, וביניהם מבחן המיצ"ב, על חיי האזרחים ואת האמינות שמייחסים למדדים ומבחנים אלה.
המחקר כלל 960 משתתפים שקיבלו סדרת שאלונים שבדקה את השפעתם של שלושה גורמים על החשיבות והאמינות מייחסים האזרחים למדד המיצ"ב: זהות האחראים לתהליך המדידה, רמת המדידה (ביה"ס המקומי או נתונים לגבי הרמה הארצית), והנטייה של הנתונים לאורך השנים (שיפור או הרעה).
כאמור התוצאות של המחקר העלו כי המשתתפים מייחסים חשיבות בינונית נמוכה לנתוני המיצ"ב ואמינותו נתפסת כנמוכה. עוד עולה מן המחקר שבקרב המשיבים שהגיבו לתרחיש לפיו המדד מדווח על נתונים כלל ארציים והמדידה נעשית ע"י הפקידות הבכירה במשרד החינוך, החשיבות שיוחסה למיצ"ב הייתה נמוכה ועמדה על 3.92. "בהינתן שזהו התרחיש אותו חווים מרבית אזרחי ישראל ניתן להסיק על החשיבות המעטה שמייחסים אזרחי ישראל לנתוני המיצ"ב", אמר פרופ' מזרחי.
כשהחוקרים בחנו את השפעת נטיית הנתונים לכיוון חיובי או שלילי – כלומר, אם ציוני בית הספר במיצ"ב נמצאים במגמת עלייה או ירידה – נמצא כי אין השפעה מובהקת על תפיסות הציבור הישראלי לגבי נתוני המיצ"ב. לדברי החוקרים, בהינתן שמרבית הטיעונים על הטיות במבחנים, כמו גם מניפולציות שנעשו ע"י מפרסמי המדד הזה ומדדים אחרים נגעו לאופן הצגת הנתונים, הרי שהמחקר מלמד שכל המאמצים הללו לא משרתים גם את מטרות העיוות, כיוון שהאזרחים מתוחכמים מספיק להבין את ההטיות ומאבדים אמון במערכות המדידה והדיווח.
החוקרים סיכמו כי "מדדי ביצוע פגיעים מאוד לניסיונות הטיה בהתאם לאינטרסים שונים. כדי ליצור אמינות ושימוש בהם ע"י הציבור למטרה שלשמה נועדו, תהליכי מדידה צריכים להיות שקופים יותר, לספק מידע אמין על אופי המדידה והאילוצים השונים, ובמיוחד לספק נתונים שקרובים לחיי היום-יום של האזרחים ותחושת הביטחון והרווחה שלהם. בנוסף, על מנת להשיג את המטרה הציבורית, פרסום המדדים צריך להיות מלווה בלקיחת אחריות של בעלי התפקידים והתוויית דרכי שיפור ומעורבות אזרחים לשם כך",
