משרד הבריאות מחזיר את ההפלרה למי השתייה

לאחר מאבק ממושך והורדת חובת הפלרת מי שתיה ע”י השרה לשעבר גרמן, מחזיר משרד הבריאות את ההפלרה  למי השתייה

בדיון שהתקיים במשרד הבריאות ביוני 2015 הוחלט כי קיים צורך להשיב את הפלרת מי השתייה, בהתאם לעמדת אנשי

שתיית מים. מקור: ויקיפדיה ברשיון CC3 -by-sa. צילום: Roger McLassus
שתיית מים. מקור: ויקיפדיה ברשיון CC3 -by-sa. צילום: Roger McLassus

המקצוע במשרד ואיגודי רופאים מחוץ למשרד. סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן ביקש להכין תיקון מתאים לעדכון תקנות מי השתייה. התיקון יוגש לאישור וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. מדובר בפעולה חשובה של סגן השר לקידום בריאות השן בישראל.

בישראל הופלרו מי השתייה במשך עשרות שנים. בשנת 2001 עודכנו תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי השתייה), ונקבעה חובת הפלרה בישובים בהם מעל 5,000 תושבים. באוגוסט 2014 עודכנו התקנות, והופסקה ההפלרה בישראל.

בעקבות דיונים מקצועיים בנושא, משרד הבריאות מקדם תיקון תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי השתייה) במטרה להשיב את העשרת מי השתייה בישראל בפלואור. המשרד מתבסס על מחקרים רבים בעולם שהוכיחו את יעילות ההפלרה. נמצא כי קיימת עששת ברמות גבוהות יותר בקרב ילדים ומבוגרים באזורים בהם ריכוז הפלואוריד במי השתייה נמוך, וכי לאחר הפלרה של מי השתייה נצפתה ירידה משמעותית של 30-50% בשיעור התחלואה בעששת בקרב ילדים ומתבגרים.

יתרונות ההפלרה הוכחו גם במחקרים שנערכו בישראל: במחקר שערך משרד הבריאות נמצא כי באזורים בהם המים מופלרים יש הרבה פחות תחלואה בעששת, כמו כן במחקר שערך איגוד רופאי הילדים בישראל נמצא כי באזורים לא מופלרים יש יותר אשפוזים בגלל סיבוכי עששת כגון דלקות בחניכיים.

השפעה סביבתית
במחקרים מהארץ ומהעולם נמצא כי חומר הפלואור – המוסף למים בתהליך ההפלרה ועומד בתקנים הבינלאומיים והישראלים המחמירים – עובר תהליכים כימיים שבסופם מתקבל חומר הזהה לפלואוריד הטבעי. חומר זה נמצא בשימוש בתהליך ההפלרה בארה”ב ובאירופה. יודגש כי מחקרים הוכיחו שתהליך ההפלרה אינו מוסיף כל סיכון לאורגניזמים בסביבה או לסביבה עצמה.

העמדה המקצועית
הפלרת מי השתייה נחשבת להישג בתחום בריאות הציבור, ויעילותה רבה מאוד במיוחד בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציואקונומי נמוך, אשר נמצאות בסיכון גבוה יותר לתחלואה דנטלית. ארגוני הבריאות המובילים בעולם כמו ארגון הבריאות העולמי, CDC (המרכז לבקרת מחלות בארצות הברית) ו-SCHER, ועדה של האיחוד האירופי (Scientific Committee on Health and Environmental Risk) תומכים בהפלרה. חלקם אף הגדירו את ההפלרה כאחד מ-10 ההישגים הגדולים של בריאות הציבור.

גם בישראל קיימת הסכמה בקרב גופים מקצועיים רבים לגבי יתרונות ההפלרה, ביניהם: איגוד רופאי בריאות הציבור, איגוד רופאי הילדים בישראל ועמותת רופאי השיניים בישראל.

תופעות לוואי
השפעותיו הבריאותיות של פלואוריד, ככל חומר אחר, תלויות במינון בו הוא ניתן. מרבית המחקרים לא מצאו סיכונים בריאותיים בחשיפה למים מופלרים. תופעת הלוואי העיקרית הנקשרת להפלרה הינה פלאורוזיס המתבטא ככתמים על גבי השיניים ותלויה במינון ובמשך החשיפה. בריכוזי ההפלרה שהיו נהוגים בישראל הסיכון לפלאורוזיס נמוך מאוד, כפי שהודגם במחקר שנערך לאחרונה בישראל בו לא נמצא הבדל בשיעורי הפלאורוזיס בין אזורים שבהם הופלרו המים לבין אזורים שבהם המים לא הופלרו.

בספרות הרפואית מתוארים מחקרים אשר בחנו את הקשר בין הפלרה לתחלואה בסרטן. יש להדגיש כי מרביתם לא מצאו קשר בין הפלרה ותחלואה בסרטן, ומיעוט המחקרים שבהם נמצא קשר לא היו באיכות מספקת כדי לשלול הטיות אפשרויות על מנת להתוות מדיניות השוללת הפלרה. בעבר הודגם קשר בין מינונים גבוהים מאוד של פלואוריד במי השתייה להשפעות שונות על התפתחות קוגניטיבית. קשר זה לא הוכח לגבי הריכוזים שבהם נעשה שימוש בארץ להפלרת המים. בריכוזים הנמצאים במים לאחר הפלרה, לא קיים סיכון בריאותי מסוג זה ואילו התועלת אופטימלית.

לדברי סגן שר הבריאות, מדובר בהחלטה חשובה לטובת בריאותם של אזרחי ישראל בהתאם לעמדת אנשי המקצוע במשרד הבריאות. החזרת הפלואוריד חשובה למען בריאות השן ותבוצע בהליך הנדרש בתקופה הקרובה.