ניסוי המרשמלו The Marshmallow Experiment הוא מבחן פסיכולוגי הבודק יכולת דחיית סיפוקים, משמעת עצמית, איפוק, כוח רצון של ילדים. ניסוי המרשמלו נהגה ויצא לפועל באוניברסיטת סטנפורד בארצות הברית בשנת 1972 על ידי הפסיכולוג פרופוסור וולטר מישל. בניסוי מושיבים ילד בחדר מול מרשמלו (או חטיף אחר). אז, מציעים לילד לבחור בין ממתק שאותו יוכל הילד לאכול באופן מיידי למול אפשרות לקבל כמות כפולה מאותו ממתק מרשמלו אם ימתין 15 דקות. ניסוי המרשמלו נערך לגבי ממתק המרשמלו או לחלופין לגבי בייגלה. זאת בהתאם להעדפתו של הילד.
מהו ניסוי המרשמלו ?
אז מהו בדיוק ניסוי המרשמלו המפורסם, איך מבצעים אותו, ומה המשמעות של כשלון או הצלחה במבחן המרשמלו על סיכוי הצלחה בחיים ? מבחן המרשמלו של סטנפורד, הוא ניסוי בתחום הפסיכולוגיה. זאת לצד ניסויים אחרים בפסיכולוגיה כמו הניסוי של מילגרם או ניסוי הכלא של סטנפורד. בניסוי זה המשתתפים נמצאים תחת נסיבות חיצוניוצ מסוימות ותגובותיהם נבחנות. ניסוי המרשמלו מאפשר הבודק המצוי בחדר מבודד עם ילד לבחור בין המתנה של רבע שעה כדי לקבל מרשמלו נוסף או לא להתאפק ולאכולו בלי להמתין.
המבחן מנסה לבחון התנהגויות ודפוסי קוגניטיביים הקשורים לאיפוק, דחיית סיפוקים, משמעת עצמית ועוד. בניסוי המרשמלו, נאמר לילד שאם יתאפק יקבל שני חתיכות מרשמלו. אם לא יתאפק במהלך רבע שעה בה הוא נמצא ליד המרשמלו, הוא יקבל רק מרשמלו אחד. את זה שאכל.
הרציונל של מבחן המרשמלו קשור למתאם שבין דחיית סיפוקים ומשמעת עצמית או ויסות רגשי לבין הצלחה והשגת מטרות. ניסוי המרשמלו של אוניברסיטת סטנפורד בוחן יכולת דחיית סיפוקים. יכולת מנטלית של משמעת עצמית ודחיית סיפוקים נמצאה במחקרים כגורם משמעותי הקשור להצלחה.
הרציונל הוא פשוט ולפיו אם אדם יודע להתאפק, לדחות סיפוק, להתמיד, לפעול באופן מבוקר ולהחיל על התנהגותו משמעת עצמית וריסון, הסיכויים שלו לבטא התנהגויות של ויסות עצמי בהיבטים שונים יגבר. ולכפיך, גדל הסיכוי לכך שבמהלך חייו יוכל להגשים את מטרותיו באופן אפקטיבי יותר. מקצועית, כלכלית, חברתית ורגשית.
השפעת התנהגויות הילדים במבחן המרשמלו על הצלחתם בחיים
השלב החשוב יותר של מבחן המרשמלו שלכעצמו בוחן את יכול האיפוק של הילד, בהשוואה לאחיו או לילדים אחרים, היה מחקר ההמשך. השלב השני של הניסוי נערך כאשר בחנו החוקרים לאחר שנים שחלפו את הקשר בין התנהגויות הילדים בניסוי המרשמלו למידת הצלחתם במגוון היבטים.
החוקרים בדקו כיצד קשורה דחיית הסיפוקים כפי שהתבטאה במבחן המרשמלו להצלחה בלימודים, חינוך, משקל גוף כפי שבא לידי ביטוי בBMI שלושים שנה לאחר ניסוי המרשמלו והיבטי חיים אחרים.
הממצאים העלו כי לאחר שנים ילדים שהפגינו יכולות שליטה עצמית, דחיית סיפוקים, איפוק ומשמעת עצמית כפי שבאו לידי ביטוי בכך שהתאפקו במבחן המרשמלו הצליחו יותר בהיבטים שונים. הם הפגינו יכולות וקשרים חברתיים מפותחים יותר, הם היו בעלי משקל גוף מאוזן יותר ופחות עודף משקל, והשיגו תוצאות לימודיות טובות יותר.
ביקורת על ניסוי המרשמלו.
ביקורות שונות נשמעו על מבחן המרשמלו. כך לדוגמה יש שביקרו אותו בשל העובדה שיתכן שילדים שלא התאפקו עשו זאת בגלל העדר אמון בבוחנים, כמשתנה מתערב.
ביקורת נוספת היתה לגבי הרקע ממנו הגיעו הילדים ותחושת העושר או השפע שלהם. כך, ממצאי מחקרים העלו כי ייתכן שדווקא תחושת השפע של ילדים מסוימים שבאו מרקע עשיר, של שפע חומרי רב יותר היא שגרמה להם להתנהגות זו, משום שהגיעו מ"תודעת שפע".
זאת באופן שמהווה משתנה מתערב שמציב בסימן שאלה את מהות הניסוי בהיבט של תוקף. כלומר האם הוא באמת בוחן יכולת איפוק או בטחון ותודעת שפע המשפיעה על יכולת להמתין ולהתאפק.
סרטוני המחשה איך מבוצע ניסוי המרשמלו אצל ילדים
התנהגויות בניסוי המרשמלו
סרטון מבחן המרשמלו ותגובות ילדים
