תקווה לחולי סרטן העור וחולי סרטן אחרים: חיסון למלנומה נמצא יעיל כטיפול מונע וכתרופה למלנומה פעילה
בישראל המתאפיינת באקלים חם ושמש יוקדת באופן שהופך את החשיפה לשמש לעניין שבשגרה, עולה גם החשש מסרטן העור – מלנומה. נתוני משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן, מעלים כי 15 ישראלים נפטרים בכל חודש, ומתגלים כ-140 חולים חדשים. מלנומה היא סוג של סרטן הנגרם כתוצאה מחלוקה בלתי מבוקרת של תאים מלנוציטיים בעור. התאים המלנוציטיים נמצאים בשכבת האפידרמיס (שכבת העור העליונה) ואחראים על ייצור המלנין – פיגמט שבולע קרינה באורכי גל קצרים ובכך מגן על העור מפני חשיפה מסוכנת לשמש. המלנומה היא הקטלנית מבין סרטני העור, ובמדינות המפותחות מספר החולים במחלה הקשה עולה מדי שנה.
תוצאותיו של מחקר חדש, שנערך בהובלת הפרופסור רונית סצ'י-פאינרו מהפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, פורצות דרך חדשה למניעה ולטיפול במחלה. החוקרים במעבדתה של פרופ' סצ'י-פאינרו, ראש המחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה וראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה, פיתחו ננו-חלקיק שעשוי לשמש כחיסון נגד סרטן העור הקטלני. החיסון הוכח כיעיל ביותר בעכברי מודל בשלושה מצבים עיקריים: כטיפול מונע, כתרופה לגידול הראשוני ולמיגור גרורות.
גודלם של החלקיקים הזעירים שפיתחו החוקרים הוא כ-170 ננומטר, והם עשויים מפולימר מתכלה. בתוך כל חלקיק החוקרים 'ארזו' שני פפטידים – שרשראות קצרות של חומצות אמינו, שמאפיינים תאי מלנומה. לאחר מכן, הם הזריקו את הננו-חלקיקים לעכברי מודל שנשאו מלנומה בעור.
ננו-חלקיקים אלה נושאים על גבם מולקולת סוכר המשמשת כ"ראש חץ", המכוון לתאים של מערכת החיסון, שמכונים תאים דנטריטים, שתפקידם להפעיל את התאים שיתקפו את הגידול (תאי T). לדברי פרופ' סצ'י-פאינרו, "חלקיקים אלה פעלו בדיוק כמו החיסונים המוכרים למחלות הנגרמות על ידי נגיפים: הם עוררו את מערכת החיסון של העכברים, כאשר תאי מערכת החיסון (תאי ה-T המופעלים) למדו לזהות ולתקוף תאים המכילים את שני הפפטידים 'הארוזים' – כלומר את תאי המלנומה. המשמעות היא שמעכשיו, מערכת החיסון של העכבר המחוסן תתקוף את תאי המלנומה, אם וכאשר יופיעו בגופו."
בהמשך המחקר, שהתפרסם בכתב העת Nature Nanotechnology בחנו החוקרים את יעילותו של החיסון בשלושה מצבים שונים:
המצב הראשון – מניעה: החיסון הוזרק לעכברים בריאים, ולאחר מכן הוזרקו להם תאי מלנומה. התוצאה: העכברים לא חלו, כלומר החיסון מנע את המחלה.
טיפול בגידול הראשוני: שילוב בין החיסון החדשני לטיפולים אימונותרפיים נבחן על עכברי מודל למלנומה. הטיפול הסינרגיסטי המשולב עיכב משמעותית את התקדמות המחלה, והאריך במידה רבה את חייהם של כל העכברים שטופלו.
המצב השני – בחינת אפקטיביות בטיפול בגרורות: החוקרים בחנו רקמות אנושיות של גרורות מלנומה במוח שהוסרו מחולים (גרורות במוח מהוות גורם תמותה עיקרי בקרב חולים המאובחנים בשלב מאוחר), ומצאו כי הן אכן מכילות את שני הפפטידים המהווים יעד לחיסון.
המצב השלישי שנבחן בניסוי המשך בימים אלה הוא לבדיקת יעילות החיסון בעכברי מודל למלנומה עם גרורות באזורים שונים בגוף (מוח, ריאות, כליות ועוד).
"המלחמה בסרטן בכלל, ובמלנומה בפרט, הולכת ומתפתחת לאורך השנים, באמצעות מגוון שיטות טיפוליות כמו: ניתוחים, כימותרפיה, הקרנות ואימונותרפיה; אך גישת החיסון, שהוכחה כיעילה כל כך כנגד מחלות נגיפיות לסוגיהן, טרם הוכתרה כהצלחה לטיפול בסרטן", אומרת פרופ' סצ'י-פאינרו. "במחקר שלנו הראינו שניתן לייצר חיסון יעיל כנגד סרטן העור מלנומה. המחקר שלנו פותח פתח לגישה חדשה לחלוטין – גישת החיסון – לטיפול יעיל במלנומה, גם בשלביה המתקדמים של המחלה. אנחנו מאמינים שהשיטה שפיתחנו עשויה להתאים גם לסוגים אחרים של סרטן, וסבורים שעבודתנו מהווה תשתית מוצקה לפיתוח עתידי של חיסונים נגד סרטן בבני אדם."
במחקר השתתפו ד"ר אנה סקומפרין מהמעבדה של פרופ' סצ'י-פאינרו ופרופ' הלנה פלורינדו וד"ר ג'ואוו קוניוט מאוניברסיטת ליסבון, ששהו במעבדה במסגרת שבתון וחילופי סטודנטים במשך שנה.
