ננו טכנולוגיה ברפואת שיניים

ננוטכנולוגיה וטיפולי שיניים
כבר לפני שנים עיטרו מדענים כותרות עיתונים בדבר הפוטנציאל הרב של ננו טכנולוגיה לשנות את פני הרפואה בכלל ובפרט בתחום רפואת השיניים. כך לדוגמה פותח תהליך ליטוש שיניים אנושיות בננו-חלקיקי סיליקה כנגד חיידקי עששת. אולם הבשורה מתחום זה טרם הבשילה לפיתוחים שאותם אנו רואים בעת ביקור במרפאת השיניים שלנו אולם מדענים רבים עדיין שוקדים על פיתוח פתרונות חדשנים ועדיין לא כדאי לחרוק שיניים אלא להאמין שמגדל השן האקדמי עתיד להביא לנו בקרוב פיתוחים שיסייעו לנו בתחום הדנטלי. נקודת מבט לתחום זה ניתן לקבל מחבירה מענינת בין מדענית מתחום הננוטכנולוגיה לבין אורתודונטית-אנתרופולוגית מאוניבריסטת תל אביב שמפתחות יחד חומרים וטיפולים חדשים כדי למנוע את את העששת של הדור הבא.

ביקור אצל רופא השיניים. מרפאת שיניים. צילום: מערכת פורטל הדוקטור.
ביקור אצל רופא השיניים. מרפאת שיניים. צילום: מערכת פורטל הדוקטור.

בבית הספר לרפואת שיניים ע”ש גולדשלאגר באוניברסיטת תל אביב, ד”ר ליהי אדלר-אברמוביץ’, מהמרכז לננטכנולוגיה, היא המומחית המקומית לחומרי ננו מאז שנת 2016 והיא חברה אל ד”ר רחל שריג ראש המעבדה לאנתרופולוגיה של הפנים והשיניים בבית הספר לרפואת שיניים ע”ש גולדשלגר והאוצרת של האוספים לאנתרופולוגיה פיזית במכון לאנתרופולוגיה שיתוף פעולה ייחודי. על אף שבעידן המודרני יש לבני האדם היגיינה טובה יותר וגישה לתרופות, רופאי השיניים מביטים ביותר חורים וצפיפות שיניים “זה כנראה בגלל המעבר של בני האדם המוקדמים מציידים-לקטים לחקלאים, והשינויים התזונתיים שהגיעו יחד עם זה. הרפואה האבולוציונית עוזרת לנו לזהות מגמות כאלה, להבין את הפתולוגיות של היום ולפתח אסטרטגיות טיפול מוצלחות לבעיות כגון צפיפות שיניים, שיניים חסרות, חורים ומחלות חניכיים.”

שיתוף הפעולה החל לאחר שדוקטור אדלר-אברמוביץ’ הציגה את עבודתה בפגישה בה השתתפה הדוקטור רחל שריג, אורתודונטית ואנתרופולוגית, אשר עשתה את התארים שלה ברפואת הפה בבית הספר לרפואת שיניים ואת הדוקטורט שלה באנטומיה ואנתרופולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. דוקטור שריג מספרת כי “כשראיתי את מה שליהי עובדת עליו, נדהמתי. ביליתי את חיי האקדמיים באוניברסיטת תל אביב. מיד ידעתי שהיא יכולה לעזור בפתרון הבעיות שאני נתקלת בהן כקלינאית.”

הדוקטור אדלר-אברמוביץ’ מפתחת חומרים חדשים על מנת לשפר סתימות וכתרים, ואילו ד”ר רחל שריג עושה ניסויים על מנת לבדוק את העמידות והערך האנטי-בקטריאלי של החומרים. ד”ר אדלר-אברמוביץ’ מפרטת כי מצידה היא נהנית למצוא פתרונות לבעיות, ואילו ד”ר שריג “תמיד כאן על מנת שאוכל לייצר חומרים על פי הצרכים הקליניים שלה, ולכוונן ולדייק אותם לפי המשוב שלה. במעבדה שלי לננוטכנולוגיה וחומרים ננו-ביולוגיים, אני גם יוצרת ננו-חומרים רפואיים, כגון הידרו-ג’לים כדי לייצר מחדש תאי עצם עבור רופאים בתחום הפריודונתיה ואורתופדיה. כדי להבין יותר טוב את מחלת בריחת הסידן – אוסטאופורוזיס – אני משתמשת בסימולטור שמדמה תנאים של היעדר כוח כבידה, כדי לבחון כיצד מיקרו-כבידה על גבי ספינות חלל משפיעה על צפיפות העצם ברמה התאית.”

הדוקטור רחל שריג משתמשת במומחיות הננוטכנולוגית של ד”ר אדלר-אברמוביץ’ גם על מנת לחקור את התהליכים האבולוציוניים שעיצבו את הגולגולת ואת עצם הלסת של בני האדם. טכניקות ננוטכנולוגיות משמשות לניתוח מבני ומרקמי מיקרו, נוקשות, מורפולוגיה ותכולת פלואוריד של לסתות ושיניים, מהתקופה הפרהיסטורית ועד ימינו. ממצאי המחקר תורמים להבנת מקורותיהם של בעיות שיניים ולסת והקשר בין תזונה לבריאות הפה.

ד”ר אדלר-אברמוביץ’ מתארת את היחסים שחרגו מהאקדמיה “הפכנו לחברות לא רק בעבודה. אנו יודעות שנמשיך לעבוד יחד, יש לנו כל כך הרבה רעיונות. משום  שבית הספר תומך בלימודי רפואת שיניים מעשיים כמו גם במחקר מדעי, שיתוף הפעולה שלנו הוא הרחבה טבעית של האווירה שלו. אנו תומכות זו בזו, אנחנו עובדות שעות מאוחרות, המעבדות שלנו אחת ליד השנייה, אנחנו חולקות ידע וציוד, אנו מגישות ביחד בקשות למענקי מחקר,” מצטרפת הדוקטור שריג. “תלמידי המחקר שלנו עובדים עם שתינו ולומדים כיצד לשתף פעולה וכיצד שילוב של מומחיות יכול ליצור משהו חדש.”