בהודעה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פורטו לראשונה ההישגים הטרום-אקדמיים של הסטודנטים במוסדות להשכלה הגבוהה בהתאם למקצועות שאותם הם לומדים במוסדות האקדמיים. הנתונים הטרום-אקדמיים כוללים את הציונים בתעודת בגרות, על מרכיביה (המקצועות שבהם נבחנו), רמת הקושי (מספר יחידות) וכן את ציון הבחינה הפסיכומטרית וציוני מרכיביה (חשיבה מילולית, חשיבה כמותית ואנגלית). קיים דיון נרחב בשאלה מיהו כלי הניבוי הטוב ביותר לגבי הצלחה בהשלמת תואר אקדמי במהירות ובאיכות טובה. ציוני מבני הבגרות מהווים מדד לניבוי וכך גם ציוני הבחינה הפסיכומטרי. ישנם מחקרים המצביעים על יעילות הניבוי של ציוני הבגרויות ולא של ציוני הפסיכומטרי בהצלחה אקדמית, ויש החולקים על כך.
נשים מצליחות יותר בבחינות הבגרות. גברים – מצליחים יותר במבחן הפסיכומטרי
מן הפרסום עולה כי ניכרת עלייה בציוני בחינת הבגרות ובציוני הבחינה הפסיכומטרית ביחס לשנים קודמות במיוחד בקרב סטודנטים הלומדים מדעים פיזיקליים ומתמטיקה וסטטיסטיקה באוניברסיטאות. עוד מתחוור מן הפרסומים כי:
• ציונים גבוהים במיוחד נמצאו בקרב סטודנטים לרפואה באוניברסיטאות (740 בבחינה הפסיכומטרית ו-113 בבחינת הבגרות) וציונים נמוכים יחסית – בקרב סטודנטים לחינוך.
• לנשים הישגים גבוהים יותר מאשר לגברים בציוני בחינת הבגרות (99.8 לעומת 97 בממוצע, בהתאמה), אך ציוני הבחינה הפסיכומטרית שלהן נמוכים משמעותית מאלו של הגברים (573 לעומת 613.5 בממוצע, בהתאמה).
• ציוני הבחינה הפסיכומטרית של הסטודנטים הערבים נמוכים משמעותי מאלה של היהודים. לעומת זאת, ציוני בחינת הבגרות של הערבים גבוהים יותר ברוב תחומי הלימוד.
• ציוני הבחינה הפסיכומטרית של הסטודנטים מיישובים באשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים היה גבוה משמעותית מזה של אלה שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים יותר, ההבדלים בין האשכולות בציוני בחינת הבגרות מתונים יותר.
• כמעט 80% מהסטודנטים למתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטאות נבחנו בבחינת בגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות, ובמכללות האקדמיות שיעורם הוא כמחצית מכך.
• ציוני הסטודנטים בוגרי החינוך הממלכתי-דתי והחינוך החרדי היו נמוכים יותר מאשר של בוגרי החינוך הממלכתי, בעיקר בבחינה הפסיכומטרית.
