עבודה תובענית מגבירה סיכון לסוכרת

חוקרים מצאו כי  עבודה תובענית עשויה להגביר גורמי הסיכון למחלת הסוכרת

*סביבת עבודה תומכת וחברית יכולה להוריד את גורמי הסיכון. “חשוב שמנהלים במאה ה-21 יהיו עם האצבע על הדופק לא רק בתחום הפריון והתפוקה, אלא גם יפתחו מודעות לבריאותו של העובד”, אמרה ד”ר מיכל בירון מהחוג למנהל עסקים באוניברסיטת חיפה, אחת מעורכות המחקר*

עבודה בסביבה מלחיצה ותובענית יכולה להיות מסוכנת לבריאות כשבפעם הראשונה נמצא שהיא אף עשויה להגביר את גורמי הסיכון למחלת הסוכרת, כך עולה ממחקר של ד”ר מיכל בירון מאוניברסיטת חיפה. בוס תומך יכול להפחית את הסכנה. “המודל המחקרי יכול לסייע למעסיקים למצות את יכולות עובדיהם לצד שמירה על בריאותם הנפשית והפיסית”, אמרה החוקרת.

לחשיפה לגורמי לחץ בעבודה יש השלכות על מצב בריאותו של העובד, במישור הפיזי והפסיכולוגי כאחד, לטווח הקצר והארוך, כשתשישות, עייפות ומחלות שונות ומגוונות הם רק חלק מהתופעות הנפוצות. במחקר הראשון מבין שניים ביקשה ד”ר בירון, מהחוג למנהל עסקים באוניברסיטת חיפה לבחון האם לעבודה תובענית השפעה ספציפית על הסיכוי לחלות בסוכרת.

במחקר, נערך בשיתוף ד”ר שרון טוקר, מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ויפעת גביש מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת”א, השתתפו כ-1600 עובדים (ממגזרים מגוונים) שהגיעו לבדיקות רפואיות שגרתיות במרכז רפואי בישראל. כל המשתתפים החלו את המחקר כשהם אינם חולים בסוכרת ומצבם הבריאותי טוב באופן כללי. החוקרות בחנו שני מדדים הידועים כמנבאים התפתחות של סכרת: מדד ה-FPG (Fasting Plasma Glucose), שמודד סוכרים בדם לאחר ארוחת ערב, ומדד ה-HbA1C (Glycated Haemoglobin), שמשקף רמת מטבוליזם בגוף של גלוקוז במשך 120 יום לפני הבדיקה. מדדים אלה נבדקו בשתי בדיקות נפרדות, כשהזמן הממוצע בין בדיקה לבדיקה היה כ-26 חודשים.

מהממצאים עלה כי ככל שהעובדים דרגו את עבודתם כעמוסה, לחוצה וכזו שהם מרגישים אי-שליטה על המשימות העומדות בפניהם כך עלו שני מדדים אלה. לדברי ד”ר בירון, הממצאים היו תקפים לכל סוגי העבודות. “המדדים ללחץ ועומס הם סובייקטיביים ומשתנים מאדם לאדם, כמובן, ולכן יש חשיבות שהמנהלים ישימו לב למצב הפסיכולוגי בו נמצאים העובדים. כמו כן, חשוב שהמעסיקים ידעו שאם הם רואים את יעילותו של העובד בלבד ומטילים עליו משימות נוספות ותחומי אחריות חדשים, הם מעמידים אותו בסכנה בריאותית”, אמרה.

אז האם אפשר להפחית את גורמי הסיכון, גם כשהעובדה עמוסה ולחוצה? התשובה חיובית. מהממצאים עלה כי תמיכה חיובית מצד הממונים והעמיתים לעבודה הפחיתה את הסיכון להופעת גורמי סיכון לסוכרת בכ-22% אחוזים. “חשוב שמנהלים במאה ה-21 יהיו עם האצבע על הדופק לא רק בתחום הפריון והתפוקה, אלא גם יפתחו מודעות לבריאותו של העובד. התאמה של דרישות העבודה והגדרה מחודשת של התפקיד יכולים להיות פתרונות אפשריים”, סיכמה ד”ר בירון.

סביבת עבודה תומכת, שבה העובדים מרגישים קשרי חברות זה עם זה מסייעת להתמודד עם תופעה נוספת שנגרמת מעבודה לחוצה: היעדרויות בגלל “מחלות קלות” וחופשות מחלה ארוכות. ממצאים אלה עלו במחקר אחר של ד”ר בירון, שבדק 240 עובדים במפעל בסין.

במחקר נמצא כי יחסי תמיכה במקום העבודה מצד קולגות – ולא מצד המעסיק – מקטינים את מספר ימי המחלה “הקלים” שלוקחים העובדים כמו מחלה בגלל כאב ראש והם אף מקטינים משמעותית את פרק הזמן בו העובד מתאושש ממחלות שונות – כלומר, חופשת המחלה מתקצרת.

לדבריה של ד”ר בירון, מהעובדה כי המחקר התרחש בסין ניתן לשער כי בישראל, מדינה בעלת תרבות חברתית ועסקית שונה לחלוטין, גם תמיכה של הממונים עצמם יכולה להשפיע לחיוב. “החברה הסינית היא בעלת ערכים מסורתיים יותר של מרחק ברור בין מנהלים לעובדים, ולפיכך יש ציפיות שונות מצד עובדים במדינה זו ביחס לתמיכה מצד המנהל לעומת תמיכה מצד עמיתים, שהנם שווי כוח. זאת בניגוד למדינות בהן ישנן תפיסות שוויוניות יותר בהתייחס לחלוקה של הכוח. בישראל, בה יש תפיסות שוויוניות יותר ביחס לחלוקת הכוח ניתן להניח כי גם למנהלים יש תפקיד משמעותי לא פחות מזה של העמיתים, הן בהפחתת תסמיני לחץ והן בהפחתת ימי מחלה”, אמרה.