מדד ביצוע המגזר הציבורי לשנת 2019 של אוניברסיטת חיפה מראה כי חלה עליה קטנה ברמות האמון במערכת המשפט בישראל
לאחר שפל של 18 שנים שנרשם במדד הבוחן את אמון הציבור במערכת המשפט, חלה עלייה קטנה באמון ציבור בבית המשפט העליון, ביועץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות. עליה זו מתבררת מניתוח נתוני מדד ביצוע המגזר הציבורי לשנת 2019 של אוניברסיטת חיפה. מהנתונים עולה ש23% מהציבור (לעומת 18% בשנה שעברה) מביעים רמת אמון גבוהה עד גבוהה מאוד במערכת המשפט לעומת 28% שמביעים רמת אמון נמוכה או נמוכה מאוד.
הנתונים אודות השיפור באמון הציבור במערכת המשפט התפרסמו לקראת כנס חיפה למשפט בהתקיים לאחרונה באוניברסיטת חיפה. הפרופסור שלמה מזרחי מבין עורכי המדד מציין כי: "העלייה באמון כלפי גורמים במערכת המשפטית מתקיימת בתקופה בה המערכת עומדת בעין הסערה ומותקפת בשיח הציבורי הן בטיעונים של הטיות פוליטיות והן בטיעונים של חוסר אפקטיביות וחוסר יעילות. ניתן לשער שהציבור מעריך את יכולת עמידתה של המערכת בפני מתקפות וביקורות ושימורה כמערכת יציבה ומתפקדת בעידן של חוסר יציבות פוליטית. יתר על כן, מגמה זו משתלבת עם עלייה יחסית במדד אמון הציבור כלפי הסקטור הציבורי ובהחלט יתכן שהדבר מקרין גם על האמון כלפי המערכת המשפטית"
המדד, אשר מבוצע משנת 2001 במרכז לניהול ומדיניות ציבורית של בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה מנתח ומנטר את אמון הציבור במוסדות ומשרתי ציבור, ובכך מספק מידע לגבי הקשר שבין הציבור לממשל בישראל. במדד הנוכחי שנערך על ידי הפרופסור שלמה מזרחי, ד"ר רותם מילר מור אטיאס וד"ר ניסים כהן, ראש המרכז לניהול ומדיניות ציבורית, נטלו חלק 602 אזרחים המהווים מדגם המייצג את כל גווני האוכלוסייה הבוגרת בישראל – יהודים ולא יהודים.
כאמור, השנה נרשמת עלייה באמון הציבור במערכת המשפט לאחר שפל חסר תקדים שנרשם בשנה שעברה, אולם עדיין רמת האמון כלפי רוב המערכת היא נמוכה עד בינונית. מן הנתונים של המדד עולה כי 23% מהציבור מביע אמון גבוה או גבוה מאוד במערכת המשפט לעומת 28% שמביעים אמון נמוך או נמוך מאוד. לדברי החוקרים, בעוד שנרשמה עלייה קטנה באחוז שהביעו אמון גבוה או גבוה מאוד, שעמד בשנה שעברה על 18%, רמת האמון במערכת המשפט עומדת על רמה של 2.87 (במדד של 1-5; 1 רמת אמון נמוכה מאוד – 5 רמת אמון גבוה מאוד), לעומת רמה של 2.65 בשנה שעברה. לשם השוואה, בשנת 2016 נרשמה רמת האמון הגבוהה ביותר, שעמדה על רמת אמון של 3.25.
המדד מצביע על עלייה דומה אשר ניכרה גם באחוז שהביע אמון גבוה או גבוה מאוד בבית המשפט העליון, 33% לעומת 26% בשנה שעברה. האחוז מהציבור שמביע אמון נמוך או נמוך מאוד בבית המשפט העליון כמעט ולא השתנה, 32% השנה לעומת 33% בשנה שעברה. רמת האמון בבית המשפט העליון עומדת על רמת אמון בינונית של 2.99 (רמת האמון הגבוהה מבין כלל מערכת המשפט), לעומת רמה של 2.76 שנמדדה בשנה שעברה. רמת האמון הגבוהה ביותר בבית המשפט העליון נרשמה בשנת 2011 ועמדה על רמה של 3.21.
מן המדד עולה כי שני גופים שנמצאים בעין הסערה בתקופה האחרונה – מוסד היועץ המשפטי לממשלה ומוסד פרקליטות המדינה זוכים לרמת אמון בינונית-נמוכה, כאשר רמת האמון בפרקליטות המדינה, על אף שרשמה עלייה בהשוואה לשנה שעברה היא הנמוכה ביותר במערכת המשפט ועומדת על 2.73 לעומת 2.56 בשנה שעברה. ככלל, 32% מהציבור מפגין רמת אמון נמוכה עד נמוכה מאוד וכ – 23% הפגינו רמת אמון גבוה עד גבוהה מאוד.
עוד עולה מנתוני המדד שמתפרסמים כי רמת האמון ביועץ המשפטי לממשלה עלתה אף היא במעט בשנה האחרונה אך היא עדין בינונית-נמוכה ועומדת על רמה של 2.78 לעומת 2.56 בשנה שעברה. 8.3% בלבד מביעים רמת אמון גבוהה עד גבוהה מאוד ביועץ המשפטי לממשלה ואילו כ – 32% מהציבור מביעים רמת אמון נמוכה עד נמוכה מאוד במוסד זה.
