פגיעה כלכלית, לחץ וחרדה עקב מגפת הקורונה

נתוני הלמ"ס: כשליש מהישראלים הבוגרים חווים עדיין לחץ וחרדה בשל מגפת נגיף הקורונה. כמחצית מהאוכלוסייה נפגעה מבחינה כלכלית מהמשבר

דקל שחף

עודכן בתאריך

בריאות הציבורפסיכולוגיה
חרדה ולחת עקב המצב. אילוסטרציה: Pixabay Pete Linforth

השפעות הקורונה, נזקיה והשלכותיה: מנתוני הלמ"ס עולה שכשליש מהישראלים הבוגרים חווים עדיין לחץ וחרדה בשל מגפת נגיף הקורונה. כמחצית מהאוכלוסייה נפגעה מבחינה כלכלית מהמשבר

דיכאון, בדידות ומצב נפשי שלילי עקב הקורונה

בסקר שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשיתוף עם המועצה לביטחון לאומי ומשרד ראש הממשלה עלה כי גם כיום התחושה של לחץ וחרדה מלווה בתקופת זו 33.4% מהאוכלוסייה – כ-1.9 מיליון איש.

היקפי הנזק עקב הגל הראשון של נגיף הקורונה עדיין לא הובררו. הנזקים הבריאותיים ארוכי הטווח האפשריים של הנגיף טרם הובררו ואיתם הנזקים הכלכליים שהולכים ומתבררים. כעת מחקרים ומדגמים הנערכים מצביעים גם על השפעת מגפת הקורונה בהיבט הרגשי, פסיכולוגי ונפשי.

מן הממצאים עלה כי אחד מכל שישה בוגרים חווה דיכאון. תחושת דיכאון מלווה 16.2% מהאוכלוסייה. עוד עלה מן המדגם כי שיעור האזרחים הערבים בישראל החווים  דיכאון היא גבוה יותר בהשוואה לשיעור הדיכאון בקרב אזרחים יהודים (22.8% לעומת 14.7%, בהתאמה).
עוד עולה מן הממצאים כי תחושה של בדידות מלווה 18.4% מהאוכלוסייה, ירידה של כ7 אחוזים בהשוואה לתחושת הבדידות שליוותה את האנשים במחקר שנערך בתקופת הסגר שבועיים קודם לכן (23.5%).
רבים בישראל, כמתברר מהסקר מדווחים על מצב נפשי שלילי. 17.5% מעריכים את מצבם הנפשי באופן שלילי: ערבים בשיעור כפול (30.7%) מזה של היהודים (14.5%).

הסקר נערך בחודש מאי, בתאריכים 11.5.2020 עד 14.5.2020. הסקר הוא המשכי לזה שנערך בסוף אפריל (26.4.2020 עד 1.5.2020). המדגם בסקר זה כלל 2,283 נפשות ומתוכן השיבו בטלפון 1,157 נפשות. בלשכה המרכזית ציינו כי |מטרת הסקר היא לעקוב אחר החוסן האזרחי של הציבור בישראל, בעקבות משבר מגפת הקורונה.  אוכלוסיית הסקר כללה בני 21 ומעלה, למעט הפזורה הבדווית בדרום ודיירים במוסדות טיפוליים. המדגם הוצא מתוך מרשם התושבים של ישראל.

החמרה במצב הכלכלי

עוד עולה מהממצאים כי אחד מכל חמישה ישראלים 20.2% מעל גיל 21 כ-1.1 מיליון איש, מדווחים שמצבם הנפשי 'החמיר' או 'החמיר מאוד' במהלך המשבר.
מתחוור גם כי כמעט מחצית מהבוגרים הישראלים – 44.6%, כ-2.5 מיליון איש, מדווחים כי בעקבות משבר הקורונה החמיר המצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם.
אחד מכל שבעה ישראלים (14.1%), כ-789.3 אלף איש, השיבו כי הם או אחד מבני משק ביתם צמצמו את כמות האוכל או הארוחות שהם אוכלים במהלך השבוע האחרון. הסיבה השכיחה היא כספית.

עוד מתברר כי אחד מארבעה ישראלים (26.7%) מעריכים שבמהלך 12 החודשים הבאים מצבם הכלכלי ישתפר. מעל מחצית המשתתפים 54.9% סבורים שמצבם לא ישתנה ו-18.3% צופים כי מצבם הכלכלי יחמיר. מהממצאים עולה כי שיעור המשתתפים שהיו אופטימיים ביחס לשיפור המצב בקרב האזרחים הערבים בישראל (36.9%) היה גבוה יותר בהשוואה לשיעורם בקרב היהודים (24.9%).

למרות הירידה במילוי אחר הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות, מתברר מהסקר כי רוב האוכלוסייה מקפידה על ההנחיות במידה רבה: 79.7% מקפידים במידה רבה על ריחוק פיזי-חברתי; 86.9% – על חבישת מסכה; 90.3% על היגיינה – שטיפת ידיים ושימוש בחומר חיטוי.
עוד נמצא בסקר כי 39.0% מהאוכלוסייה נותנים אמון רב בממשלה בהתמודדותה עם משבר הקורונה (ערבים – 46.5%, יותר מיהודים – 37.4%); 29.9% נוספים נותנים אמון 'במידה מסוימת'.

כבסקר הקודם נשאלו המשתתפים לגבי בריאות, מצב נפשי, צריכת מזון, קבלת עזרה, מצב כלכלי ועבודה. כן נשאלו המשתתפים לגבי המילוי אחר הוראות משרד הבריאות והממשלה, ומידת האמון בממשלה וברשות המקומית של יישוב המגורים בהתמודדות עם נגיף הקורונה.

בני 65+ : מצב בריאות שלילי וחשש מהדבקות

מלבד הנזקים, האיום הבריאותי והכלכלי, למגפת הקורונה השפעה משמעותית על מצב המבוגרים בהיבט הרגשי עקב הבדידות והריחוק החברתי שנכפה עליהם.

מן הממצאים עולה כי שיעור המעריכים את מצב בריאותם באופן שלילי הוא כמעט פי 5 מהשיעור בקרב האוכלוסייה הצעירה יותר (29.2% לעומת 6.3%, בהתאמה). עוד מתחוור כי כרבע מכלל בני 65+ סבורים כי מצבם הפסיכולוגי נפשי שלילי. 26.4% מבני 65 ומעלה, כ-289.4 אלף איש, מעריכים באופן שלילי את מצבם הנפשי.

עוד עולה מהנתונים כי החשש מהידבקות בנגיף בקרב בני 65 ומעלה (54.4%) דומה לזה שבקרב האוכלוסייה הצעירה יותר (52.6%). מן הנתונים התברר עוד כי החשש מפגיעה בבריאות מסיבות אחרות בקרב בני 65 ומעלה נמוך מהחשש שלהם מהידבקות בנגיף, אך הוא גבוה ביחס לאוכלוסייה הצעירה יותר (36.5% לעומת 29.5%, בהתאמה).

באשר למצבם הכלכלי של מבוגרים, הממצאים הראו כי שיעור המדווחים על החמרה במצב הכלכלי (20.6%) נמוך יותר מהשיעור בקרב האוכלוסייה הצעירה יותר (50.4%).

דילוג לתוכן