פחד מטרור, מעלה דופק ומגביר סיכון למוות

מחקר: פחד מטרור, יכול לנבא עלייה בקצב הדופק ועלייה בסיכון לתמותה ממחלות לב

מחקרים בעבר בדקו השפעה קצרת טווח של מתח על בני אדם. כך למשל במצבי לחץ פתאומיים כמו רעידת אדמה, נמצא כי יש עלייה בקצב הלב וסיכון רב יותר להתקפי לב. מחקר חדש, הרחב ביותר מסוגו מבחינת היקף האוכלוסיה שנבחנה, בדק את ההשפעה של גורמים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים (ביניהם פחד מטרור ויכולת שליטה בחיים) על הדופק. אצל אנשים מבוגרים קצב הדופק יורד משנה לשנה. אבל ישנם אנשים שאצלם קצב הלב דווקא עולה משנה לשנה והם חשופים יותר מאחרים להתקפי לב ושבץ. במחקר הנוכחי התמקדו החוקרים בשאלה מה מאפיין אנשים שהדופק שלהם עולה משנה לשנה, ולכן נמצאים בסיכון למחלות לב ושבץ מוח.

את המחקר ערכו פרופ’ חרמונה שורק ממרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח באוניברסיטה העברית וד”ר שני שנהר–צרפתי, מלגאית ״אשכול״ במרכז. יחד עם פרופסור יעקב ריטוב מהמחלקה לסטטטיסטיקה והמרכז לחקר הרציונליות, הם בדקו-תוצאות של 17,300 נבדקים בריאים אשר הגיעו לבדיקה רפואית כללית במרכז הרפואי תל אביב מדי שנה. הבדיקה כוללת בדיקות דם, בדיקות דופק ומאמץ וכן שאלונים פסיכולוגיים.

“רצינו לבדוק האם סמן כמו פחד מטרור, יכול לנבא עלייה בקצב הדופק ועלייה בסיכון לתמותה”, מסבירה פרופ’ שורק.

על פי הממצאים, קצב הלב הבסיסי מושפע ממאפיינים פיזיולוגיים (מידת הכושר הגופני, וכן מדד דלקת המשקף את פעילותה של מערכת החיסון) בעוד שעליה מתמשכת בקצב הלב מושפעת גם ממאפיינים פסיכולוגים כמו פחד מטרור. 4% מהאוכלוסיה מראים עלייה בקצב הדופק ואלה בדיוק האנשים שמדווחים כי הם פוחדים מטרור וגם מראים סימני דלקת ונמצאים בסיכון למחלת לב. מהו דופק תקין ? אצל בוגר בין 60 ל-90 פעימות בדקה נחשב קצב דופק לב תקין במנוחה. הזיהוי שמצאו החוקרות באמצעות 325 פרמטרים ובחינה סטטיסטית שלהם באוכלוסיה שנבדקה, הראה עלייה מ 60 פעימות לדקה שהוא דופק תקין, עד ל-70-80 פעימות בדקה בעקבות הפחד מטרור. כלומר ניתן לומר כי הלב עובד קשה יותר אצל נבדקים אלה, ועל כן הסיכון אצלם למחלות לב גבוה יותר.

שאלה נוספת שבחן המחקר היא כיצד מדווח המוח לגוף על הצפי לסכנה. לצורך זה בוצעה גם בדיקת דם הבוחנת את תפקודו של אצטילכולין, השליח העצבי, הידוע כמעורב בתגובות לחץ וכבלם של תגובות לדלקת. “גילינו שפחד מטרור וחרדה קיומית, עלולים לשבש את תהליכי הבקרה באמצעות אצטילכולין ולגרום להאצה כרונית של קצב הדופק. בצירוף מצבי דלקת, שינויים אלה כרוכים בסיכון להתקפי לב ושבץ” מוסיפה שורק. כלומר, גם תפקודו של השליח העצבי נפגע בעקבות הפחד מהטרור, ועל כן יכולתו של הגוף להתגונן מהתקף לב אפשרי, יורדת, וכך עולה הסיכוי לתמותה.