במסגרת המאמצים העולמיים לפיתוח טיפול לחולי קורונה וחיסון כנגד הנגיף, ממשיכות מעבדות ברחבי העולם לפעול לפיתוח מענה למגפה. גם המכון הביולוגי בנס ציונה הודיע על פיתוח חיסון לקורונה והציג התקדמות בנושא. על רקע זה, אוניברסיטת ת"א הודיעה חתמה עם חברת תרופות הסכם לפיתוח חיסון המבוסס על תקיפת הנקודה הפגיעה ביותר בנגיף – האתר בו הוא נקשר לתא האנושי כדי לחדור אליו.
פלטפורמה ראשונה מסוגה לפיתוח מהיר של חיסון
חברת מסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל אביב רמות וחברת Neovii, חברת ביו-פרמה שוויצרית, וחברה בקבוצת ניאופרם שבסיסה בישראל, הודיעו היום כי חתמו על הסכם מחקר ורישיון לפיתוח חיסון חדשני למחלת 19-COVID. באוניברסיטה הודיעו ש"חברת NEOVII תעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם קבוצת מדענים בהובלת פרופ' ג'וני גרשוני. פרופ' גרשוני הוא מבית הספר לביולוגיה מולקולרית של התא ולביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב.
לדברי יורגן פוהלה מנכ"ל NEOVII "התפרצות מגפת 19-COVID הראתה עד כמה החברה האנושית שבירה ופגיעה מול מגיפה עולמית. אנחנו נרגשים מאוד משיתוף הפעולה עם פרופ' גרשוני ואוניברסיטת תל אביב, שיעניק ל-NEOVII פלטפורמה ראשונה מסוגה לפיתוח מהיר של חיסון מבטיח עבור מגיפות עולמיות שעלולות להופיע בעתיד, כולל זו של 19-COVID. בנוסף, החיסון ל-19-COVID סינרגטי למומחיות הליבה של NEOVII – פיתוח וייצור נוגדנים פוליקלונליים, ומהווה הזדמנות להגיע במהירות לחיסון ל-19-COVID".
"אנחנו מקווים שבאמצעות שיתוף הפעולה עם NEOVII אפשר יהיה לייצר חיסון יעיל שפוגע ב'עקב אכילס' של נגיף הקורונה, ולהאיץ את פיתוחו של חיסון שיגן על האנושות מפני האיום הגלובלי". אמרה מנכ"לית חברת המסחור של אונ' ת"א, קרן פרימור כהן.
בסיס לחיסון נגד קורונה ואישור לפטנט
באוניברסיטה הסבירו כי ההסכם מעניק לחברת NEOVII זכות בלעדית לפתח ולמסחר פלטפורמה טכנולוגית חדשנית. הפלטפורמה פותחה על ידי פרופ' גרשוני וקיבלה לאחרונה אישור לפטנט. הפלטפורמה מאפשרת גילוי מהיר של חיסונים מבוססי-אפיטופ. שיתוף הפעולה מתמקד בפיתוח חיסון ראשון מסוגו ל-19-COVID, שבונה מחדש את ה-RBM של נגיף הקורונה. RBM הוא מרכיב קריטי בחלבון המעטפת של הנגיף, שבו הוא משתמש כדי להיקשר לקולטן המהווה שער כניסה לתא האנושי. לאחר שחלבון המעטפת נקשר לקולטן בתא האנושי מתמזג קרום הנגיף עם קרום התא, וכך מתאפשר לגנום הנגיפי לחדור לתא ולגרום למחלה.
פרופ' גרשוני הסביר כי המדענים "עובדים על נגיפי קורונה כבר 15 שנה, ופיתחנו שיטה לבנייה מחדש של ה-RBM בחלבון המעטפת של נגיפי הקורונה מסוג SARS-CoV ו-MERS-CoV,ברגע שהגנום של הנגיף החדש פורסם בתחילת ינואר 2020, התחלנו לעבוד על שיחזור מבנה ה-RBM של SARS-CoV-2, הנגיף שגורם למחלת 19-COVID, ואנו צפויים להשלים את התהליך בקרוב. זהו הבסיס לחיסון החדש, שעשוי להיות מוכן לשימוש בתוך שנה עד שנה וחצי. ככל שאתר היעד שבו מתמקד החיסון קטן יותר, כך גדלה בטיחותו וגוברת יעילותו. הנגיף נוקט באמצעים מרחיקי לכת כדי להסתיר את ה-RBM ממערכת החיסון האנושית, אך הדרך הטובה ביותר 'לנצח במלחמה' היא לפתח חיסון שפוגע באופן ספציפי ב-RBM של הנגיף".
