מדעני מכון ויצמן במאמץ לפיתוח טיפול לפגיעה ממוקדת בנגיף הקורונה על ידי נוגדנים. הדוקטור רון דיסקין מהמחלקה לביולוגיה מבנית במכון ויצמן למדע, מומחה לנגיפים קטלניים – בכללם נגיפי אבולה ו-HIV – במאמצים למיגור נגיף הקורונה. ד"ר דיסקין עוסק בפרויקט בעל שתי מטרות. מטרתו כנגד הוירוס הסיני המזיק היא לפתח מולקולת "מלכודת" שתאפשר לתאים בריאים לחמוק מנגיף הקורונה (SARS-CoV-2) ולזהות נוגדן בעל יכולת קשירה מדויקת לנגיף.
מחקר זה נערך על רקע הידיעות בדבר פריצת דרך בגילוי נוגדן לנגיף הקורונה שבוצע על ידי מדעני המכון ביולוגי הישראלי בנס ציונה. מהודעתו של שר הבטחון לצד המכון הביולוגי עולה כי מדובר בפריצת דרך שביצעו מדעני המכון הביולוגי מנס ציונה של מציאת נוגדן שמתאים ספציפית לקורונה. בשלב זה עוסקים במכון הביולוגי בהסדרת קבלת פטנט והפנים המשפטיות של ההמצאה. במקביל נעשית התקדמות באשר לשיתופי פעולה בדבר ייצור הנוגדן. זאת לצד פעילות של חברות רבות בעולם שהודיעו כי הן בשלבים מתקדמים דומים למציאת נוגדנים ספציפים המתאימים לטיפול בקורונה.
זיהוי מלכודת לקורונה
במכון ויצמן מציינים שכיוון המחקר הראשון מתבסס על מחקריו של ד"ר דיסקין על "ארנה-וירוסים". "ארנה-וירוסים" הם משפחה של נגיפים שמדביקים בעלי-חיים ועלולים לעבור גם לבני-אדם. במחקר זה מתבצע סקר מקיף המיועד לזהות מולקולת מלכודת. מולקולה זו תסיט את ניסיונות הנגיף להיכנס לתאים המארחים בגוף האדם. ל"מלכודת" המבוקשת נחוצות תכונות שיאפשרו לה לבצע פעילות חיסונית (immunoadhesin). המטרה היא לפענח את המבנה המולקולרי התלת-ממדי. כמו כן המטרה היא לאפשר תכנון חישובי של immunoadhesin על סמך נתונים אלה – כבסיס לטיפול אפשרי.
בנוסף לכך כיוון מחקרי אחר מושתת על מחקריו של ד"ר דיסקין על אודות מנגנוני נגיף האבולה. נגיף האבולה בדומה לקורונה, נחשד שמקורו בעטלפים (אולי על רקע שינוי סביבת המחיה), ועל החיסון הפוטנציאלי נגדו. לצורך כך הוא מקיים שיתוף פעולה עם כמה קבוצות מחקר נוספות בניסיון לבודד נוגדנים מחולי קוביד COVID-19 שהחלימו. בכוונתם לפענח את המבנים התלת-ממדיים של הנוגדנים במטרה לברר כיצד הם נקשרים לנגיף הקורונה. הבנת מנגנון הקשירה עשויה להקנות לחוקרים תובנות חדשות לצורך פיתוח חיסון או טיפול באמצעות נוגדנים.
הפרויקט לפגיעה בנגיף הקורונה שפותח על ידי ד"ר דיסקין הוא חלק מעשייתו בתחום הנגיפים. במחקריו על נגיפי אבולה, פענח הדוקטור דיסקין את המבנה התלת-ממדי של אופן קשירת הנוגדנים לנגיף. במחקריו הוא מצא ששני נוגדנים מסוימים משתמשים במנגנוני קשירה שונים מאלה שמוכרים בנוגדנים אחרים.
מיפוי אתרי הקשירה הייחודיים של נוגדנים אלה הוביל את צוות המחקר לגלות שמיקומם של אתרי הקשירה הללו תואם את מה שנמצא בחולים שנדבקו באבולה והחלימו. כעת מיושם תהליך זה, של בירור מנגנון הקשירה של נוגדנים וזיהוי הנוגדן היעיל ביותר, במחקר על נגיף הקורונה.
