פער גילאים בין ההורים- גורם סיכון לאוטיזם

Mind the gap: מחקר פורץ דרך מצא כי פער גילאים בין ההורים מהווה גורם סיכון לאוטיזם

ד"ר יעל ברנע

עודכן בתאריך

בריאות הציבורפסיכולוגיה
השמנה. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. מאת: Alina Zienowicz

מחקר בינלאומי עצום בגודלו, אשר התפרסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי Molecular Psychiatry, מצא קשר מובהק בין גיל האב, גיל האם והסיכון לאוטיזם או הפרעה אחרת בקשת האוטיסטית אצל הילוד. בנוסף, נמצא קשר בין פער הגילאים בין ההורים לסיכון מוגבר לאוטיזם. המחקר, אשר בחן נתונים של 5,766,794 מיליון ילדים בחמש מדינות: דנמרק, ישראל, נורבגיה, שבדיה ומערב אוסטרליה, ביניהם 30,902 ילדים שאובחנו על הרצף האוטיסטי, הינו הגדול מסוגו בעולם.

המחקר מראה, כי הסיכון היחסי לאוטיזם בקרב ילדים לאבות בני 50 ומעלה גדול פי שניים, בהשוואה לאבות בני 20-29. סיכון זה גדול ב-52% כשמדובר באבות בני 40-49. הקשר בין גיל אב מבוגר לאוטיזם תואר אמנם במחקרים קודמים, אך אלה נערכו על מדגמים קטנים ומוגבלים יותר.

בנוסף, המחקר הנוכחי מחזק ממצאים קודמים, לפיהם ילדים לאימהות בשנות ה-40 לחייהן, נמצאים בסיכון מוגבר ב-15% לאוטיזם, בהשוואה לילדים לאימהות בשנות ה-20 לחייהן, לאחר תיקנון לגיל האב. כמו כן, מן המחקר עולה, כי הסיכון לאוטיזם גבוה ב-17% בקרב ילדים לאימהות בנות עשרה, דהיינו, מתחת לגיל 20. מעניין לציין, שקשר זה נמצא רק במדינות הסקנדינביות, אך לא בישראל ובאוסטרליה.

Mind the gap: מחקר פורץ דרך מצא כי פער גילאים בין ההורים מהווה גורם סיכון לאוטיזם

החידוש העיקרי העולה מן המחקר הנוכחי: פער גילאים של 10 שנים ומעלה בין בני זוג כרוך גם הוא בסיכון מוגבר לאוטיזם. כך, בעוד שבקרב אבות בני 45 ומעלה הסיכון לילד הלוקה באוטיזם עלה ככל שהאם מבוגרת יותר, הרי שעבור אבות בגילאי 35-44 הסיכון לאוטיזם עלה כאשר האם הייתה צעירה מהאב בעשור או יותר. סיכון זה צמח ככל שפער הגילאים בין ההורים היה גדול יותר. המקרים השכיחים פחות, בהם הייתה האם מבוגרת מהאב בעשור או יותר, היו כרוכים אף הם בסיכון מוגבר לאוטיזם.

ד"ר רז גרוס, החוקר הראשי מישראל, פסיכיאטר בכיר בחטיבה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי שיבא ומומחה לאפידמיולוגיה של בריאות הנפש באוניברסיטת תל אביב: "המחקר מקרב אותנו להבנה טובה יותר של מנגנונים ביולוגיים וסביבתיים הקשורים לאוטיזם. ממצאי המחקר עשויים לסייע בזיהוי ילודים בסיכון מוגבר לאוטיזם, והפנייתם כבר בחודשים הראשונים לחייהם לבדיקה לזיהוי מוקדם. מחקרים קודמים הראו שהתערבות מוקדמת באוטיזם כרוכה במהלך טוב יותר של המחלה מבחינה קלינית ותפקודית".

ממצאי מחקר זה, כמו גם ממצאי מחקרים בינלאומיים נוספים בנוגע לגורמי סיכון סביבתיים לאוטיזם, סוכמו בעבודה שהוצגה לאחרונה על-ידי ד"ר יעל ברנע בכנס הארצי התלת-שנתי של איגוד הפסיכיאטריה בישראל לשנת 2015. עבודתה של ד"ר ברנע, שותפתו לעבודה של ד"ר גרוס במסגרת החטיבה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי שיבא, השתתפה בתחרות הפוסטרים בכנס וזכתה במקום הראשון מבין 25 עבודות אשר השתתפו בתחרות.

Sandin S, et al. Autism risk associated with parental age and with increasing difference in age between the parents. Mol Psychiatry

דילוג לתוכן