פרס רפפורט על תרומה למלחמה בפרקינסון

פרסי רפפורט 2013 : הוענק לפרופסור חגי ברגמן בגין תרומתו למלחמה בפרקינסון ולד”ר יעקוב חנא על היותו מהחלוצים בתחום תכנות תאי מחודש

השנה יוענקו פרסי רפפורט למצויינות בתחום המחקר הביו-רפואי ע”י קרן משפחת רפפורט, לפרופסור חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים בקטגורית החוקר הבכיר בגין תרומתו פורצת הדרך בחקר וטיפול מחלת הפרקינסון. עימו יקבל ד”ר יעקוב חנא, ממכון ויצמן למדע ברחובות את פרס הביכורים של הקרן לחוקר צעיר בגין תרומתו בתחום תיכנות תאי גזע עובריים. פרס המצויינות מטעם קרן רפפורט מיועד לקדם מחקר מוביל חזון, פורץ דרך וחדשני, בעל השלכות טיפוליות ייחודיות ומשמעותיות לקידום בריאות האדם.

הפרופסור חגי ברגמן, מהאוניברסיטה העברית בירושלים זוכה בפרס וב-60 אלף דולר, בקטגוריית החוקר הבכיר, עבור תרומה פורצת הדרך במחקר וטיפול במחלת הפרקינסון בהליך “גירוי מוחי עמוק” – שיטת טיפול נוירולוגית ופסיכיאטרית המבוססת על גירוי חשמלי ושינוי פעילות של אזורים במוח, המשמשת כיום כטיפול המרכזי לתסמיני המחלה המוטוריים כמו גם לטיפול בהפרעות מוטוריות אחרות המזוהות עם מחלת הפרקינסון, ובינהם תסמינים כמו קושי בתנועה, רעד, ונוקשות שרירים. על פי הודעת ועדת פרס רפפורט המחקרים והתגליות של הפרופסור ברגמן שיפרו באופן דרמטי את תפקודם ואיכות חייהם של אלפי חולים ברחבי העולם. בישראל בוצעו עד היום עד היום יותר מ 400 ניתוחים באמצעות השיטה , 300 מתוכם בהשתתפות הפרופסור ברגמן.

לרגל זכייתו בפרס, נערך ראיון בלעדי עם פרופסור ברגמן עבור פורטל הדוקטור.

– פרופסור ברגמן, כיצד הגעת לחקר מחלת הפרקינסון ?

“סיימתי בית ספר לרפואה ודוקטורט לביולוגיה בשנת 1984 בטכניון ועברתי שתי השתלמויות פוסט דוקטורט, כאשר בשנייה התחלתי לעבוד על מודלים של מחלת פרקינסון. בשנת 1990 פרסמנו עבודה שהראתה שיש שינוי בפעילות המוחית של חולים במחלת הפרקינסון. למדנו שעל ידי החזרה של הפעילות הזו לפעילות הנורמאלית אנחנו יכולים למעשה לרפא את המחלה. מאז ועד היום פרסמתי כ- 150 מאמרים על הפיזיולוגיה של מחלת הפרקינסון ועל הטיפול במחלה.”

– האם תוכל לפרט אודות שדה מחקר זה והשלכותיו, אשר בגינו הוענק לך הפרס?

“פרס רפפורט למצויינות בתחום המחקר הביו-רפואי לשנת 2013 הוענק בשל גילוי המטרה האופטימאלית לטיפול ניורוכירורגי בחולי פרקינסון וכן על שום המשך העבודות אשר זיהו את הפעילות הלא נורמאלית בזמן מחלת פרקינסון. כמו כן הפיתוח האחרון שלנו- מערכות שעובדות בלולאה סגורה (מערכת משוב שמווסתת את התהליך ומגיבה בהתאם לתגובות המערכת) מצביעה על כך שטיפול באמצעות גירוי מוחי עמוק בלולאה סגורה, יעיל יותר מהטיפולים אותם אנחנו נותנים היום במערכות ללא לולאה סגורה. מכאן, שאנחנו מקווים כי בעתיד נוכל לטפל בחולים בפרקינסון וגם במחלות מוח אחרות כגון דיכאון, סכיזופרניה ו- OCD בשיטה זו.

-מה הם שיעורי ההצלחה בשיטה זו ?

“שיעור ההצלחה הוא מעל 90% והטיפול מעניק שיפור משמעותי באיכות החיים של החולים לפחות לחמש שנים.”

-השבוע מצוין שבוע המודעות למחלת הפרקינסון. מהי משמעות הזכייה בפרס בעיניך ?

“אני רואה ומטפל בחולי פרקינסון מזה כעשרים שנה, אני נפגש בחדר הניתוח עם חולי פרקינסון פעם בשבוע. לכן עבורי הזכייה בפרס רפפורט למצויינות בתחום המחקר הביו-רפואי היא אמצעי הולם עבור קיום דיון ציבורי והעלאת מודעות חברתית לחשיבות הטיפולים וחשיבות המחקר. חשוב מאד שנמשיך לדחוף את הטיפול במחלה קדימה, שנשאף להיות טובים יותר ומועילים יותר. תמיד.

לא להרבה אנשים היה מזל בו שיטה ותחום שהם הובילו כמחקר בסיסי התחבר והפך לחלק מהפעילות הקלינית הרוטינית. למשל הניתוח שאנחנו עושים היום הוא בסל הבריאות. זכיתי בכך שאת המחקר שלנו אני יכול ליישם פעם בשבוע בחדר הניתוח. מצד אחד זו תחושה טובה כיון שאתה מבין שהרעיון במעבדה יישומי ומשנה חיים, מצד שני זה מטיל הרבה אחריות להמשיך ולפתח כי אנחנו צריכים להגיע לפתרונות טובים יותר.

מעבר לכך, פרס רפפורט מאד משמעותי בשבילי במישור האישי מכיוון שהתחלתי וסיימתי את לימודי הרפואה שלי בבית הספר לרפואה ע”ש ברוך רפפורט.
זה המקום בו התחלתי ולכן ההכרה של משפחת רפורט בעבודה שלי, הינה בעצם מעין סגירת מעגל עבורי ואני מודה לחברי הוועדה.”

כאמור, פרסי רפפורט למצוינות בתחום המחקר הביו-רפואי לשנת 2013 יוענקו השנה על ידי קרן משפחת רפפורט, לפרופסור חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית ולדוקטור יעקוב חנא, ממכון ויצמן למדע ברחובות. פרסי רפפורט יוענקו בטקס אשר ייתקיים במוזיאון תל אביב לאמנות, ב-13 במרץ 2013.

“הזוכים השנה בפרס רפפורט למצויינות במחקר הביו-רפואי הם בעלי הישגים מדעיים מרשימים ביותר”, מציין יו”ר ועדת הפרס, הפרופסור עמיר לרמן מ’מיו קליניק’, “המחקרים החלוציים של השניים הביאו איתם תגליות ורעיונות חדשניים, כל אחד בתחומו, תוך שהם תורמים ויתרמו לאיכות החיים של רבים, למיגור מחלות, לאריכות ימים ולהקלה על סבל של חולים באשר הם”.