פתיחת שנת הלימודים האקדמית : ירידה במספר הלומדים באוניברסיטאות לעומת מספר הלומדים במכללות המצוי בעלייה
מנותנים שפרסה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת פתיחת שנת הלימודים עולה כי בעשור האחרון חלה עלייה רציפה במספר הסטודנטים עד לשנת תשע"ה (2014/15) שבה נפסקה המגמה (ירידה של 100 תלמידים). בשנת תשע"ו (2015/16) שבה והתחדשה מגמת העלייה ובה נוספו 3600 סטודנטים, הודות לעלייה במספר הסטודנטים הערבים (3200 סטודנטים) והחרדים (800 סטודנטים). בשתי אוכלוסיות אלו הושקעו משאבים רבים במטרה להגדיל את מספר הלומדים. יש לציין כי מספר הסטודנטים היהודים (שאינם חרדים) והאחרים ירד (400).
במהלך שני העשורים האחרונים, ההשכלה הגבוהה בישראל נמצאת בתהליך כללי של התרחבות. בשנת תש"ן (1989/90) היו בארץ 21 מוסדות שהעניקו תארים אקדמיים, ובהם למדו 88.5 אלף סטודנטים (כולל כ-13.0 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה). בשנת תשע"ו (2015/16) היו 63 מוסדות ובהם למדו 314.4 אלף סטודנטים (כולל 46.2 אלף סטודנטים שלמדו באוניברסיטה הפתוחה). בתקופה זו, גדלה אוכלוסיית הסטודנטים ב-5.0% בממוצע לשנה. גידול זה נובע בעיקר מפתיחת מכללות אקדמיות במהלך שנות ה-90 ובעשור הראשון של שנות ה-2000.
מבין 268.2 אלף סטודנטים שלמדו בשנת תשע"ו (2015/16) באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך, 73.6% (197.4 אלף) למדו לקראת תואר ראשון, 21.7% (58.3 אלף) למדו לקראת תואר שני, 4.1% (11.0 אלף) למדו לקראת תואר שלישי והיתר למדו לקראת תעודה אקדמית (כגון תעודת הוראה, תעודה בתרגום).
מספר הסטודנטים לתואר ראשון עלה ב-1,500 אולם מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון עלה ב-477 בלבד, כך שהגידול במספר הסטודנטים לתואר ראשון משקף בעיקר תוספת במספר הסטודנטים הוותיקים.
מספר הסטודנטים (כולל האוניברסיטה הפתוחה) לתואר ראשון עלה ב-0.3%, לתואר שני עלה ב-3.1%, לתואר שלישי עלה ב-0.5% ולתעודות עלה ב-2.5%.
באוניברסיטאות ניכרה ירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון (2.8%) – מ-80.8 אלף בתשע"ה (2014/15) ל-78.6 אלף בתשע"ו (2015/16) . בחינה של סטודנטים חדשים לתואר ראשון מצביעה על כך שבאוניברסיטאות הירידה הייתה משמעותית (ירידה של 5.1%) ואילו במכללות האקדמיות מספרם עלה ב-7.4% (עלייה של 9.7% במכללות האקדמיות המתוקצבות ועלייה של 4.4% במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות) בניגוד למכללות האקדמיות לחינוך (ירידה של 2.9%). מספר הסטודנטים באוניברסיטת בר-אילן ירד בכ-2.1 אלף סטודנטים (במכללה האקדמית גליל מערבי ובמכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן עלה בכ-650 ו בכ-350, בהתאמה). בקריה האקדמית אונו עלה מספר הסטודנטים ב-2,300 לערך.
רוב הירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות מקורו באוניברסיטת בר-אילן (86%) ובאוניברסיטת בן-גוריון (12%), שכן, פחות סטודנטים למדו במכללות בחסות האקדמית של אוניברסיטת בר-אילן ובן-גוריון ויותר למדו ישירות במכללות.
בשנת תשע"ו (2015/16) הייתה עלייה של 3.6% במספר הסטודנטים לתואר שני ביחס לשנה שלפניה. עלייה זו נובעת בעיקרה מהעליות המשמעותיות במספרם של הסטודנטים במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך (11.2% ו-14.1%, בהתאמה). לעומת זאת, מספר הלומדים לתואר שני באוניברסיטאות ירד ב-0.2%.
• בשנת תשע"ו שבה והתחדשה מגמת העלייה במספר הסטודנטים, לאחר שבשנת תשע"ה (2014/15) היא נפסקה. בשנת תשע"ו נוספו 3.6 אלף סטודנטים, הודות לעלייה במספר הסטודנטים הערבים (3.2 אלף) והחרדים (0.8 אלף). משאבים רבים הושקעו במטרה להגדיל את מספר הלומדים באוכלוסיות אלו. יצוין כי מספרם של שאר הסטודנטים (יהודים שאינם חרדים, אחרים) ירד (0.4 אלף).
• בשנת תשע"ו היו 63 מוסדות להשכלה גבוהה ובהם למדו 314.4 אלף סטודנטים (מהם 46.2 אלף באוניברסיטה הפתוחה).
• בהשוואה לתשע"ה (2014/15), הייתה בתשע"ו עלייה (של 0.8%) במספר הסטודנטים לתואר ראשון (באוניברסיטאות – ירידה של 2.8% ובמכללות האקדמיות עלייה של 4.3%), עלייה של 3.6% במספר הסטודנטים לתואר שני (באוניברסיטאות ירד מספרם ב-0.2%) וכן עלייה של 0.5% במספר הסטודנטים לתואר שלישי (אוניברסיטאות בלבד).
• באוניברסיטאות, נמשכה הירידה במספר הכולל של הסטודנטים, ירידה של 1.7% (1.0%בשנה הקודמת). במספר הסטודנטים לתואר ראשון התחזקה הירידה (2.8% השנה בהשוואה ל-2.0% בשנה קודמת) ובמספר הסטודנטים לתואר שני הייתה ירידה (0.2%).
• באוניברסיטה הפתוחה ירד מספר הסטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני (2.0% ו-6.0%, בהתאמה).
• בתשע"ו כ-60% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו מדעי החברה או מדעי הרוח, כ-70% מהסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (37.6% ו-31.2%, בהתאמה), והסטודנטים לתואר שלישי למדו בעיקר מדעי הטבע ומתמטיקה (40.3%) ומדעי הרוח (24.8%).
• בשנה זו, הנשים היוו רוב (58.6%) בכל התארים. שיעור הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד – 67.9%.
• בשנים האחרונות עלו שיעורי הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים: בתואר ראשון – מ-9.8% בתש"ס (1999/2000) ל-14.3% בתשע"ו, בתואר שני – מ-3.6% ל-11.7%, בהתאמה ובתואר שלישי – מ-2.8% ל-6.0%, בהתאמה.
• בשנת תשע"ו למדו לתואר ראשון 9.9 אלף סטודנטים חרדים, עלייה של 8.8% לעומת השנה הקודמת. הם למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (28.5%) ורק 32.5% היו גברים.
• בשנה זו, 20.8% מהסטודנטים לתואר ראשון היו מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים (אשכולות 10-8). בקרב סטודנטים לתואר שני שיעורם עמד על 28.6% ובתואר שלישי על 33.5%. שיעוריהם של הסטודנטים מיישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (אשכולות 3-1) היו 14.4% בתואר הראשון, 10.3% בתואר השני ו-4.3% בתואר השלישי.
