לימודי הרפואה בארץ מאז ומתמיד היו מקור לגאווה לכל אחד שהצליח להתקבל ולעמוד בסטנדרטים הנוקשים של בתי הספר לרפואה בישראל. עם זאת, מכיוון שכמות בתי הספר לרפואה בישראל מאוד מוגבלת, וכרגע קיימים 5 בתי ספר לאחר הפתיחה של הפקולטה לרפואה בצפת בשנת 2011, ובשנת 2013 התחילו ללמוד 694 סטודנטים לקראת תואר הדוקטור.
לימודי רפואה כרוכים בהשקעה כספית גדולה יחסית מצד האוניברסיטאות: היקף הקורסים הנלמדים הוא גדול יחסית לחוגי לימודים אחרים, ובמקביל לשיעורים התיאורטיים הסטודנטים נדרשים להשתתף גם במעבדות ובעבודה מעשית בבתי חולים. ההתלמדות בבתי החולים מתבצעת בקבוצות קטנות המקבלות הדרכה צמודה מהרופא המנחה. לכן, לימודי רפואה מצריכים השקעה כספית גדולה בהעסקת אנשי סגל רבים מאוד, תחזוק מעבדות, פתיחת קורסים רבים ועוד. ההשקעה הכספית הגדולה לא מאפשרת לאוניברסיטאות להגדיל בצורה משמעותית את מספר המקומות בחוגים לרפואה, ומקשה על פתיחתן של מחלקות חדשות לרפואה, משום שהמימון לפתיחתן לא קיים.
קבלה ללימודי רפואה
מספר המקומות המוגבל במחלקות לרפואה מכביד עוד יותר על הלחץ של קבלה ללימודי רפואה. התנאים, המבחנים, שאלות הראיון לקבלה ללימודי רפואה ועוד הופכים את המיון לקשה. תנאי הסף ללימודי הרפואה בארץ מחמירים. מלבד ציונים גבוהים נדרשים מבחנים נוספים, ראיון קבלה ומיונים שונים. השילוב של מועמדים רבים ומיעוט מקומות הפך את תנאי הקבלה לרפואה בישראל לקשים מאוד. מצב דומה קיים גם במדינות מערב אירופה וכן בארה"ב.
לימודי רפואה נמשכים בין שש לשבע שנים במסלול המלא, או ארבע שנים במסלול לבעלי תואר ראשון. לימודי רפואה במתכונת זו מתקיימים בארה"ב ולאחרונה גם בישראל, במסגרת התוכנית הארבע שנתית לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
קבלה לרפואה בישראל עוברת דרך ממוצע ציונים גבוה במיוחד בבגרויות ובפסיכומטרי. הממוצעים שנדרשים הם לרוב 730 בפסיכומטרי ו-109 בתעודת הבגרות, ולעיתים אף יותר מזה. רבים מהמתמודדים על המקום הנכסף בלימודי רפואה נדרשים להשלים בגרויות ואף להרחיב מקצועות שונים לכדי 3 ו-5 יח"ל בכדי להעלות את הממוצע. בגרויות במקצועות כמו כימיה ופיזיקה מקנים פטורים מקורסי קיץ שונים.
קיימים עוד אילו שלבי סינון באוניברסיטאות השונות: אוניברסיטת בן גוריון עורכת שני סבבי ראיונות הראשון שבהם עוסק בעיקר בהכרות שטחית ומדוע בחרתם ללמוד רפואה ואילו בסבב השני תישאלו אודות דילמות אתיות ומוסריות, בעיות עמם מתמודד רופא ושאלות דומות על מנת לבחון בגרות, יציבות במצבי לחץ ושיקול דעת. אוניברסיטת ת"א מזמנת את מועמדים שעברו שלב קבלה ראשונה למבדקי מו"ר (מערכת מיון לרפואה) שבאה לבחון תכונות שאינן ניתנות לבדיקה על ידי הבגרויות והפסיכומטרי כמו בגרות, קשרים בינאישיים, יכולות ניתוח וחשיבה, סבלנות ועוד. הטכניון משתמש גם הוא בנתוני המו"ר ואילו האוניברסיטה העברית עורכת מבחני מרק"מ (מערכת ראיונות קצרים מובנים), שדומים בהרבה מובנים למבחני המו"ר .
