ב-2018 נפל דבר בעולם קידום האתרים כאשר עדכון באלגוריתם של גוגל פגע באתרים רבים שהמשותף לחלק גדול מהם היה כי הם עסקו בנושאים שיש להם השלכות כבדות משקל על החיים שלנו. בין היתר, אתרים שעסקו בכלכלה, בהוצאות גדולות (ביטוח, רכישת בתים) וגם באתרים רפואיים או כאלו שמתיימרים לתת עצות רפואיות. למעשה, זוהי הסיבה העיקרית לכך שהעדכון מכונה "העדכון הרפואי" (Medical).
אנשים רבים שעוסקים ב-SEO (קידום אתרים אורגני) חקרו את העדכון ושמו לב שגוגל מנחה את סוקרי האיכות שלה לבדוק באופן ספציפי אתרים שאותם היא מכנה: Your Money Your Life(YMYL). אותם סוקרי איכות לא קובעים אילו אתרים יופיעו בתוצאות, אך גוגל מתחשבת בפידבק שלהם כאשר היא מבצעת שינויים באלגוריתם.
מכאן כבר היה ברור שכאשר המנוע של גוגל נתקל באתר שאותו הוא מזהה ככזה, הוא עשוי להתמקד בפרמטרים שבהם הוא לא בהכרח מתמקד באתרים אחרים.
אבל לפני שנגיע לעדכון הספציפי הזה, נחזור כמה צעדים אחורה ונסביר את העקרונות הבסיסיים על פיהם גוגל ומהם תפקידם של מקדמי האתרים:
כאשר האלגוריתם של גוגל נדרש לענות על שאילתה מסוימת אותה מקליד המשתמש בתיבת החיפוש, הוא סורק את מאגר הדפים העצום שלו ומחזיר את הדפים הרלוונטיים ביותר. הרלוונטיות של העמוד נקבעת על פי מאות פרמטרים שונים, אך ישנם מספר פרמטרים שהחשיבות שלהם גדולה יותר מאחרים. קצרה היריעה מלהרחיב על כולם כאן, אך אלו העיקריים שבהם:
1.התאמה נושאית: במה עוסק הדף, האם הוא מספק את התשובה לשאלה של המשתמש? כיום גוגל מסתמך גם על התאמות מורכבות של החיפושים לתוכן של הדף ולא רק חיפוש פשוט שלהן כפי שהמשתמש הקליד אותן. לרוב בוחרים רשימה של חיפושים שבהם חשוב להתמקד מכיוון שלא ניתן להתמקד בכל החיפושים שישנם. אלו נקראים גם "מילות מפתח".
2.פרמטרים טכניים: האם האתר רץ מהר? האם הוא נראה היטב בטלפונים חכמים? אם יש באתר טפסים, האם המידע בהם מאובטח? וכו'.
3.קישורים: אילו דפים אחרים ברשת מקשרים אל האתר? גם לאיכות קישורים עצמם יש פרמטרים שונים ולא כל הקישורים נוצרו שווים.
אם כך, תפקידו של מקדם האתרים הוא לבצע אופטימיזציה של האספקטים האלו עבור האתרים שהוא מקדם. לא מדובר במשימה פשוטה ובין היתר על המקדם למצוא את החיפושים הכי רלוונטיים לאתר, לדאוג לכך שתוכן האתר יתאים לדרישות של גוגל, ובעיקר ליצור סביב האתר מארג של קישורים שיחזקו אותו אל מול אתרי המתחרים. את כל אלו עליו לבצע בזהירות מכיוון שבאופן רשמי גוגל אוסרת על מניפולציה בתוצאות החיפוש שלה ובפועל מענישה את מי שעושה זאת בצורה אגרסיבית מדי.
במה שונה קידום אתרים רפואיים מאתרים "רגילים"?
לפני שעוסקים באותו עדכון ה-Medical אשר הוזכר בפתיחה, חשוב לזכור שאתרים רפואיים הם אתרים שחייבים להיות חפים מטעויות. לדוגמה, באתר על שיווק נעליים ניתן לפזר מידע שיווקי שאולי לא יהיה מדויק ב-100% ואף ייפה מעט את המציאות.
לעומת זאת, באתר רפואי מקצועי אי אפשר לעשות זאת ולכן כל מאמר מקצועי או אפילו דף המתאר שירות מסוים חייב להיות מדויקי ב-100% ולעבור אישור פרטני כאשר הם נכתבים על ידי גורם חיצוני שיכול להיות לדוגמה סטודנט שלומד רפואה או אפילו ביולוגיה. (רק בעלי אתרים מעטים כותבים את כל התוכן בעצמם, במיוחד אם הם עובדים בתחום תובעני כמו רפואה).
מובן שגם כאשר מתוארים פרטים ביוגרפים של רופא, ישנם כללי אתיקה ברורים בנוגע למה שמותר או לא מותר לכתוב.
יש לציין כי כאשר מדובר על תוכן שיוצא מאתר אחר אל אתר רפואי של הלקוח, הכללים הופכים להיות נוקשים פחות מכיוון שהאתרים המקשרים אינם חייבים להיות בהכרח אתרים רפואיים פרופר.
בנוגע למילות המפתח: חשוב לזכור שמונחים רפואיים ובעיקר שמות של מחלות שהקהל הרחב מכיר אינם בהכרח השמות שמקובלים במדע הרפואה. לדוגמה, אם תקלידו בגוגל את הביטוי "אסטמה", תוכלו לראות שרבים מחפשים אודות "אסטמה של העור". כפי שכל רופא יודע, אסטמה של העור אינה שייכת לקבוצת מחלות הריאה, אלא זוהי מחלת עור שלעיתים נלוות אליה גם אלרגיות ודלקות והמונח המקצועי שלה הוא אטופיק דרמטיטיס.
אם היינו הולכים לפי הספר ולא מציינים את הביטוי "אסתמה של העור" בעמוד או מאמר, לא בטוח שהגולש היה מסוגל למצוא אותנו, אם כי יש לציין שכיום גוגל יודע לזהות הקשרים בין מילים נרדפות באופן לא רע (אך בעיקר בשפות זרות ולא בעברית).
קישורים: מוטב כי קישורים ייצאו מאתרים איכותיים כמה שיותר שמתבססים כמה שיותר על עובדות ומוסרים מידע מבוסס. לדוגמה אתרי עמותות שונות בתחום הרפואה הם אופטימליים. אתרים של תרופות סבתא קצת פחות…
עוד מקורות חשובים לקישורים הם אתרים קהילתיים יותר. לדוגמה, אם מדובר באתר של רופא פרטי, אפשר לענות על שאלות באתרים כמו Quora או Stips, לפתוח פרופילים באתרים כמו לינקדין או באינדקסים של רופאים מאותו התחום. אתרים אלו מאפשרים להוסיף אתר לפרופיל או לקרדיט של המשיב.
מה ניתן להסיק על קידום אתרים רפואיים מעדכון ה-Medical?
נחזור לעדכון ה-Medical: אתרים רבים שנפגעו מעדכון זה נתגלו כאתרים שלא סיפקו מספיק רפרנסים למידע שאותו הציגו או לא סיפקו פרטים ביוגרפים וסימוכין למומחיות של מי שכתב את הטקסטים.
חשבו על מאמר רפואי אקדמאי שלא מצטט שום מאמר אחר, מאמר כזה בוודאי לא היה עובר ביקורת עמיתים (Peer Review) ובטח לא היה זוכה להתפרסם בכתב עת רפואי מקצועי. בסופו של דבר, גם המהנדסים של גוגל מבינים זאת ולכן האלגוריתם יעדיף שלא לקדם אתרים כאלו בתוצאות החיפוש.
כדי להדגיש עוד יותר את הנקודה, אפשר לראות כי עמודים רבים בתחום הרפואה שמופיעים במקום הראשון בגוגל נלקחים מויקיפדיה. ויקיפדיה מסתמכת על הערות שוליים שמפנים למקורות חיצונים באופן דומה לציטוטים אקדמאיים (כותבי הערך אומנם נשארים אנונימיים, אך במקרים מסוימים אפשר להגן על ערכים שעוברים השחתה).
כדי לחזק את המוניטין של כותב באתר רפואי, אפשר לציין קישור לדף מאמרים שפרסם, הדף המקושר אליו במחלקה באוניברסיטה או במוסד רפואי אחר כגון בית חולים, קישור לפרופיל מקצועי ב-Linkedin וכו'. ההעדפה היא לשים את כל המידע הזה בעמוד נפרד, אם כי אפשר לכתוב את עיקרי הפרטים לצד כל מאמר.
קידום רופאים בחיפוש המקומי
החיפוש המקומי הוא אותו חיפוש שמחזיר תוצאות על גבי המפות של גוגל. רבים מגיעים אליו בלי כלל לדעת שמדובר בקטגוריה נפרדת מבחינת גוגל. התוצאות בחיפוש המקומי נלקחות מפרטים שגוגל אוסף על עסקים שונים מאתרים שהוא מוצא ברשת, אך כל אחד יכול לפתוח לעצמו רשומה או להוכיח בעלות על רשומה קיימת ולערוך את הפרטים שלה כדי למקסם את ההופעה שלו.
לדוגמה, אפשר להוסיף תיאור, תמונות של המרפאה, שירותים שהמרפאה נותנת ואפילו לכתוב פוסטים במעין מיני בלוג. כדי לחזק את הרשומה, חשוב שהפרטים שמופיעים בה יהיו זהים לאלו שמופיעים באתרים אחרים באינטרנט. לכן, אם לדוגמה היה שינוי בכתובת, חשוב לעדכן אותה בכל המקומות שניתן.
לסיכום
קידום אתרי רפואה אומנם דומה מבחינות רבות לקידום אתרים סטנדרטי, אך ישנם דגשים שחברות קידום אתרים או מי שמקבל מהן שירותים צריכים להיות מודעים אליהם.
כתבה זו הינה תוכן מקודם בשיתוף דניאל זריהן.
