תרומת קרנית מבן שנתיים הצילה את מאור עיניו של בן חמש וחצי
אריאל אשכנזי, בן חמש וחצי מקרית מוצקין, נולד עם בעיה נדירה בקרנית העין אשר גרמה לעיוורון של כ-90% בעינו השמאלית. לפני כשבועיים זכה לתקווה כשקיבל תרומת קרנית, הודות להסכמת משפחתו של אלעד חיים אזרן ז"ל, לתרום את איבריו של הפעוט בן השנתיים ושמונה חודשים אשר נפטר בנסיבות טרגיות, לאחר מאבק בן שבועיים על חייו. תרומת המשפחה הצילה את חייהם של חמישה ישראלים
מיום הולדתו סבל אשכנזי מעכירות בקרנית עינו השמאלית, עקב העובדה שהוא נולד עם שכבה אחורית חולה של הקרנית. ביטוי הבעיה הרפואית הזו בילדים כה צעירים וכן העובדה שהבעיה הינה מולדת, הם מצבים מאוד נדירים, להבדיל מפגיעה עקב זיהום או חבלה הנפוצים יותר. לדבריו של ד"ר שמואל (שמוליק) גרפי, מומחה לקרנית ומחלות חיצוניות של העין במחלקת העיניים של רמב"ם ומי שניתח את אשכנזי, בכל שנה מטופלים מספר מקרים בודדים כאלה בישראל.
תפקידה של השכבה האחורית הינו לשמור על מאזן הנוזלים בקרנית ולשמר את שקיפותה. במקרה של אשכנזי, השכבה המדוברת נפגעה וגרמה לבצקת בקרנית, מה שהוביל לפגיעה בתכונותיה השקופות והפיכתה לעכורה. מצב ראייתו של הילד הדרדר עד שהגיע לעיוורון של כ-90% בעין הזו והוא הופנה לפתרון האחרון שנותר – השתלת קרנית. "המתנו מספר שבועות מרגע ההפניה", משחזר שבתאי (שבי) אשכנזי, אביו של אריאל, "עד שלפני כשבועיים נאמר לנו שישנה תרומה. זה מצב לא פשוט לדעת שהתקווה שלך נובעת מצער של מישהו אחר ואנחנו מלאי הערכה ותודה למשפחת התורם. גם הניתוח היה מאוד מלחיץ והשמירה על בריאות העין אחרי הניתוח היא תהליך די מורכב, אבל אנחנו אופטימיים ומקווים לטוב".
אחת הסכנות הקיימות במצב הזה היא דחייה של השתל. אם בעבר היו נוהגים להשתיל את הקרנית במלואה, כדי להתמודד עם מחלות שונות של קרנית העין, כיום קיימות טכנולוגיות חדשות יותר המאפשרות לטפל בבעיות באופן מותאם ולצמצם את סיכויי דחיית השתל משמעותית. "ההשתלה הקלאסית של הקרנית כולה, טמנה בחובה סכנה של 50% דחית השתל בילדים", מסביר ד"ר גרפי, "כיום, הודות לטכנולוגיות חדשות והניסיון שנצבר, ניתן להשתיל רק את החלק הבריא".
כאמור, ההליך שנקרא השתלת קרנית שכבתית (או בעגה המקצועית, ניתוח DFAEK) נחשב לנדיר מאוד בילדים בישראל. העובדה שתרומת הקרנית הגיע מילד צעיר, אף היא נחשבת למצב נדיר בארץ, ואפשרה השתלת קרנית עם רקמה איכותית יותר מזו הקיימת בקרנית של אדם מבוגר. בהליך השתלת קרנית שכבתית, פורסים את הקרנית מצד לצד באמצעות להב מיוחדת, ולוקחים לטובת ההשתלה רק את החלק הרצוי, כאשר במקרה של ההשתלה שבוצעה ברמב"ם מדובר בחלק האחורי של הקרנית. "הטכניקה הזו איננה מצריכה התאמת רקמות בן התורם למקבל וכן ניתן לבצע אותה בהפרש של כמה ימים מרגע קבלת התרומה, מה שמאפשר לנו להתכונן טוב יותר לניתוח", מציין ד"ר גרפי.
ביצוע הניתוחים הללו בילדים מצריך מיומנות וניסיון ספציפיים. ד"ר גרפי שב לפני כשנה לרמב"ם, אחרי שהשתלם בביצוע הניתוחים הללו במשך יותר משנה אצל אחד המומחים הידועים בעולם בתחום וממפתחי השיטה, פרופ' מאסימוב בוסין מאיטליה. לדבריו, מלבד הניתוח, גם לטיפול שיגיע אחרי ההשתלה יש משמעות גדולה מבחינת היכולת של העין לתפקד. "לגיל יש תפקיד גדול כאן", הוא אומר, "אחרי ההשתלה אריאל צריך ללמוד לאמן את העין העצלה, שסבלה כל השנים הללו ממחלה ועכשיו צריכה ללמוד לתפקד מחדש. ככל שעושים את הניתוח בגיל מוקדם יותר, כך ניתן לאמן את העין טוב יותר. את המשך התמיכה הוא יקבל כמובן במסגרת הקיימת במחלקת ניתוחי עיניים ברמב"ם".
השבוע נפגשו שוב המטופל הצעיר וד"ר גרפי ברמב"ם, כשהוא הגיע לביקורת. כשהוא התרוצץ במחלקה עם תיק של ספיידרמן והרבה אנרגיות של ילדים בני חמש וחצי, מי שהביט באריאל מהצד לא יכול היה לנחש שמדובר בילד שרק לפני כמה שבועות סבל ממגבלה כלשהי. "חשוב לתפוס את הבעיה בזמן ולטפל בה כראוי", מסכם ד"ר גרפי, "אני ממליץ להורים לעקוב היטב אחר מצב הראייה של הילדים בשנים הראשונות ואם יש משהו שלא נראה כשורה, להגיע לבדיקה".
