שיטה חדשנית לאבחון רעלת היריון

בדיקת דם ייחודית תסייע לחזות מי מהנשים הנכנסות להריון עשוי לפתח רעלת הריון

רעלת הריון היא מחלה מסוכנת לנשים בהריון ולחיי העובר שהגורם לה אינו ברור. רעלת הריון מסכנת את בריאות האם והעובר ולכן מוגדרת האישה ההרה הלוקה בו כמצויה בהריון בסיכון. האם בקרוב יזכו נשים בהריון לכלי חדשני שיסייע לאבחן רעלת הריון בשלב מוקדם מאד של ההריון ?  נכון להיום ניתן הטיפול המונע הקיים (אספירין במימון נמוך) ניתן לנשים הרות שנחשבות למצויות בסיכון לפתח רעלת הריון, על פי הערכות רופאיהן. אך בהיעדר סמן ביולוגי מובהק וחד-משמעי לאבחון מוקדם, מתבסס החיזוי על קריטריונים כלליים, כמו הריונות קודמים, הרגשת המטופלת, לחץ דם או בדיקות אולטרסאונד משולבות בבדיקות ביוכימיה בדם בעלות רגישות אבחנה לא מספקת.

מחקר חדש שראה אור  בכתב העת  Scientific Reportמקבוצת  .Nature חשף לראשונה סמנים מולקולריים בדם של נשים המצויות בתחילת הריונן, ועתידות ללקות בהמשך ברעלת הריון. מדובר בתגלית שיכולה לאפשר אבחון מוקדם של רעלת הריון בעזרת בדיקת דם פשוטה. הסמנים הביולוגיים, שהתגלו באמצעות טכנולוגיה של ריצוף גנטי מהדור החדש ושיטות חישוביות מתקדמות, עשויים לאפשר אבחון מוקדם ברמה גבוהה של ודאות, ובעקבותיו מתן טיפול מונע, שימנע לחלוטין את הופעת המחלה.

המחקר שנערך בהובלתה של הדוקטור נועם שומרון ופרופ’ משה הוד מאוניברסיטת תל אביב, מנהל מכון המחקר לרפואה סב לידתית בבית החולים בילינסון ונשיא האיגוד האירופאי לרפואת האם והעובר, בוצע באוניברסיטת תל אביב על ידי הדוקטורנטית לירון יפה, עם בתי חולים נוספים באנגליה, ברוסיה, באיטליה ובספרד.

בדיקות בשליש הראשון

ד”ר שומרון מציין כי החוקרים ביקשו לאתר מרקר – סמן מולקולרי שמופיע בדם של נשים כבר בטרימסטר הראשון “כשהאישה ההרה עדיין לא סובלת מתסמינים כלשהם, ומנבא הופעה של רעלת הריון בהמשך,” לשם כך עקבו החוקרים אחר אלפי נשים הרות, ונטלו מכולן דגימות דם בשבוע ה-12 להריונן. בהמשך (לאחר תום ההריונות) הם התמקדו ב-75 דגימות: 35 דגימות של נשים שלקו מאוחר יותר ברעלת הריון, וכ-40 דגימות של קבוצת בקרה – נשים שסיימו את הריונן בבריאות מלאה. מכולן הפיקו החוקרים מולקולות RNA  – כ-20 מיליון מולקולות מכל דגימה.

“חוקרים רבים בכל העולם עוסקים בקריאת ה-DNA של העובר, אך מעטים מאוד מחפשים פתרונות המבוססים על ה-RNA – אותו חומר גנטי שמביא את ה-DNA לידי ביטוי,” אומר ד”ר שומרון. “במעבדה שלי החלטנו להתמקד דווקא ב-RNA, במטרה לפתוח חלון חדש אל רעלת הריון, וגם אל מחלות אחרות הקשורות להריון.” החוקרים חשפו את מולקולות ה-RNA לטכנולוגיית ‘ריצוף גנטי מהדור החדש’, ולירון יפה – ביולוגית חישובית בהכשרתה, יישמה אמצעים חישוביים מתקדמים של ‘למידת מכונה’, כדי לאתר את ההבדלים המדויקים בין ה-RNA  של הנשים שחלו בהמשך ההיריון, לבין זה של הנשים הבריאות. בסה”כ נמצאו 25 מולקולות RNA ספציפיות (מתוך 20 מיליון, כאמור) שיכולות לשמש כסמנים קליניים: התצורה שלהן בדגימת הדם מעידה – ביעילות של 85% – אם אותה אישה תסבול מרעלת בשלב מתקדם יותר של הריונה.

בדיקת דם תנבא רעלת הריון

ממצאי המדענים עקב מחקר זה משמשים בסיס לפיתוח בדיקת דם פשוטה אשר תנבא רעלת הריון בשלב מוקדם מסכם ד”ר שומרון. “אבל יש להם גם חשיבות נוספת: הם מוכיחים שניתן להשתמש במולקולות RNA כסמנים מולקולריים כבר בשלב מוקדם של ההיריון. בכך הם מצטרפים למגמה עולמית, שמבקשת להקדים את בדיקות ההיריון לשליש הראשון – בניגוד למצב כיום, כאשר מרבית הבדיקות מבוצעות בשליש השלישי. הקדמת הבדיקות תאפשר לרופאים למנוע נזקים לאם ולעובר, ובמידת הצורך להתחיל בטיפול מונע מוקדם ככל האפשר דבר שישפר בצורה משמעותית את בריאות האם והעובר. פרופ’ משה הוד, שותף מרכזי במחקר שלנו, הוא ממובילי המגמה בישראל ובעולם, ואף הקים לאחרונה מרפאת שליש ראשון בבית החולים בילינסון. כיום במעבדה שלנו אנחנו מחפשים סמני RNA  גם לסוכרת הריון – מחלה נפוצה פי כמה מרעלת הריון, שעלולה לגרום לתינוק נזק משמעותי לכל ימי חייו.”

לדבריו פרופסור הוד “הטכנולוגיות הללו תאפשרנה לנו בעתיד לבצע ניבוי מוקדם ביותר כבר משלבי ההיריון הראשונים ולנקוט בפעילות מניעתית כדי למנוע סיבוכים. זה עתיד הרפואה המיילדותית. חשוב להבין שסיבוכי ההיריון גורמים לשיבוש בתהליכי ההתפתחות התקינה של העובר ומשפיעים על כל מחלות העתיד שלו החל מגיל הילדות, ההתבגרות ובגיל המבוגר”. כלומר, יש חשיבות להעברת כובד המשקל של הבדיקות והאבחון לשליש הראשון להיריון במגמה למנוע בשלבי ההריון המתקדמים הופעה של סיבוכי היריון כמו סוכרת הריונית, רעלת היריון, צירים מוקדמים והפרעות בגדילת העובר”. הוד מציין, שיש כיום התקדמות במציאת טכנולוגיות חדישות, מבוססות גנטיקה חדשנית (מיקרו RNA) כמו בעבודת מחקר זו, וכן מיקרוביום, מטאבולום (סמנים בדם האם – חלבונים ומטאבוליטים) ואחרים.