מחקר חדש מצביע על שיפור בתוחלת החיים של חולי סכרת נעורים
סכרת נעורים המוכרת גם כסוכרת מטיפוס 1 המופיעה בחולים צעירים לרוב עד גיל 30, נגרמת מהרס תאי ביטא בלבלב והעדר יכולת של הגוף ליצור אינסולין. סוכרת זו גורמת לתחלואה ולמוות בחולים. מחקר חדש מצביע על כך שבעקבות השיפור במתן טיפול לחולי סוכרת נעורים, עלתה תוחלת החיים של הסובלים מסכרת נעורים, והיא מתקרבת לתוחלת החיים הרגילה.
במחקר שפורסם בפיטסבורג, בוועידה השנתית של אגודת הסוכרת האמריקאית, בחנו החוקרים את השינוי בתוחלת החיים. החוקרים מציינים כי התמותה בשל סכרת נעורים הלכה והתמעטה לאורך הזמן, אולם הערכות רשמיות לגבי השיפור בתוחלת החיים לא התעדכנו כיאות בארצות הברית. לפיכך ביקשו החוקרים לבחון את הנתונים המתייחסים לתוחלת החיים ולתמותה בשל סכרת נעורים, תוך השוואה של שני תתי מדגמים המבוססים על תוצאות שנאספו מ390 נבדקים שאובחנו כחולי סוכרת בין השנים 1950 עד 1964 והשוואה ל543 חולי סכרת נעורים שאובחנו בין השנים 1965-1980.
ממצאי המחקר העלו כי תמותה של חולי סכרת נעורים פחתה בחולים שאובחנו בשנים 1965 עד 1980 בהשוואה לחולים שאובחנו בין 1950 ל-1964 כך שבגיל 30 הסיכוי לתמותה היו 11.6% סיכון בלבד בקרב חולים צעירים יותר, בהשוואה ל35.6% סיכון לתמותה בגיל זה בקרב חולים שאובחנו בין 1950 ל1964.
ממצאים דומים עלו לגבי תוחלת החיים של חולי סכרת נעורים: בעוד שחולי סוכרת שאובחנו בין 1965-1980 היו בעלי תוחלת חיים ממוצעת של 68.8 שנים, תוחלת החיים של חולים שאובחנו בין 1950 ל 1964 הייתה רק 53.4 שנים- 15 שנים פחות. תוחלת חיים זו של חולי סכרת נעורים (68.8 שנים) הינה קטנה רק ב-4 שנים מתוחלת החיים של אנשים מכלל האוכלוסיה בארה"ב, בה תוחלת החיים הממוצעת היא 72.4 שנים.
