שמן זית כנגד סרטן

תרכובות פנוליות המצויות בשמן זית מצמצמות בצורה מירבית פגיעה חימצונית ב-DNA של תאים (1-3)

מבוא

מחקרים אפידמיולוגיים רבים ומחקרים עם בעלי חיים מצאו שצריכת שמן זית מצמצמת את הסיכון להתפתחות סרטן לסוגיו השונים. מחקרים עם בעלי חיים הראו שצריכת שמן זית עשויה לספק מידה רבה של הגנה נגד סוגי סרטן הנגרמים מחשיפה לחומרים מסרטנים, כמו גם נגד סרטני עור לסוגיהם הנגרמים מחשיפת יתר לשמש ומסיבות נוספות. שמן זית צמצם גם התפתחות ספונטאנית של סרטן כבד אצל עכברים.

שמן זית. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום: Erikavioletacl
שמן זית. מקור: ויקיפדיה ברשיון cc3-by-sa. צילום: Erikavioletacl

סיבה מרכזית להתפתחות סרטן היא מוטציות בתאי גוף שונים, מוטציות שהופכות אותם מתאים נורמאליים לתאי סרטן. תהליך כזה של פגיעה גנטית נגרם במקרים רבים בגלל תהליכי חימצון שפוגעים ב-DNA של תאים בריאים, כך הם הופכים לתאים סרטניים. תהליכי חימצון כאלו יכולים להיגרם מסיבות חיצוניות, חשיפה לרעלים שונים, או מסיבות פנימיות הקשורות בעצם המטבוליזם של יצורים שנושמים חמצן. סטרס חימצוני נמצא קשור למרבית המחלות הכרוניות בגוף, במיוחד לסרטן. כל גורם תזונתי אנטיאוקסידנטי שמצמצם תהליכי חימצון בגוף, תורם לצמצום התפתחות סרטן לסוגיו ומחלות אחרות הקשורות בסטרס חימצוני. בשמן זית יש מספר תרכובות פנוליות בעלות יכולת אנטיאוקסידנטית רבה ביותר – זו הסיבה לכך שאוכלוסיות בעולם שצורכות כמות רבה של שמן זית, הרבה יותר נקיות ממחלה זו לעומת אוכלוסיות שאינן צורכות שמן זית בכמות רבה, או גם מזונות אחרים שעשירים באנטיאוקסידנטים. התרכובות הפנוליות המצויות בשמן הזית בכמות היותר רבה מורכבות למדי והן הידרוקסיתירוזול, תירוזול ופרהקורסורים (חומרי מוצא) שלהם. בגלל המשיכה למים שיש לתרכובות הפנוליות שבשמן הזית, חלק מהכמות שלהן עוברת למי השטיפה המשמשים בתהליך מיצוי שמן מזיתים. גם מי שטיפה כאלו הם מקור טוב לתרכובות הפנוליות שבזיתים.

מחקרים שנעשו בעבר, הראו אפקט מגן של הידרוקסיתירוזול, אחד הפנולים שבשמן הזית, כנגד חומרים מסרטנים שונים כמו מי חמצן. אבל מחקרים אלו שנעשו על-מנת לברר אם פנולים ממקור של שמן זית מספקים הגנה כנגד פגיעה ב-DNA נתנו תוצאות חלוקות. מספר מחקרים הראו שיש אפקט הגנה כזה, אחרים לא. על מנת לברר נושא זה מיסודו, נערך מחקר שבדק אם יש אפקט הגנה כנגד נזק חימצוני ממי-חמצן עם צריכת פנולים שונים נפרדים המצויים בזיתים. בשיטת מחקר זו, תאים נחשפו לרמות של מחמצנים שונים, רמות שחופפות מצב בגוף, לא עודף מחמצנים ולא כמות זעומה, לא מציאותית, שלהם. כך, ניתן לבדוק בתנאים הכי קרובים למצב בגוף החי מהי מידת ההגנה שפנולים שונים ממקור של שמן זית סיפקו ל-DNA של התאים שנבדקו.

חומרים ושיטות

לא זה המקום להיכנס לכל פרטי החומרים והשיטות של המחקר. המעוניין בפרטים אלו יפנה למקור מס’ 1. במסגרת המחקר נבדקה ההשפעה המגנה של פנולים ממקור של זיתים ירוקים על תאי סרטן HL60 ועל תאים מונונוקלאריים בריאים. התאים הודגרו בתמיסות מכילות פוליפנולים, אותם השניים שהוזכרו, ולאחר מכן נחשפו למי חמצן. סמנים לפגיעה ב-DNA נבדקו בשתי תרביות התאים (1).

תוצאות

במסגרת המחקר, נבדקו לראשונה התאים משני המקורות לגבי עמידותם בפני ריכוז של מי חמצן שגרם להם פגיעה ב-DNA, אבל לא קטל אותם. נמצא שהתנאים האופטימאליים לטיפול היו חשיפה של התאים ל-40 מיקרומול לליטר מי חמצן למשך 30 דקות בטמפרטורת הגוף. העשרה של התמיסה הזו עם כל אחד מהפנולים שהופקו משמן זית הפחיתה את הפגיעה ב-DNA במידה רבה. הוספת הידרוקסיתירוזול אפילו בכמות קטנה של 10 מיקרומול, צמצמה ב-89% את הנזק לתאי מונונוקלאריים בריאים וב-93% את הפגיעה ב-DNA של תאי הדם הלויקמיים.

תזקיקים נוספים שהופקו משמן זית הם איזומר של אולואורופאין אגליקון, אלואורופן תירוזול, חומצה קפאית ו- וורבסקוזיד. כולם הגנו על תאים מפני פגיעה ב-DNA שנגרמת ממי חמצן אם כי יכולת ההגנה שלהם הייתה פחותה, 25-75%. בחשיפה לסטרס חימצוני ממקורות אחרים, לא מי חמצן, היו תרכובות פנוליות שפעלו טוב יותר יחסית לאלו שהגנו בפני מי חמצן.

מאחר ובני אדם משתמשים בשמן זית ולא במרכיבים שלו, חשוב לציין שאת אותן כמויות של פנולים שסיפקו הגנה בפני חימצון, קל מאוד להשיג מצריכה יומיומית רגילה של שמן זית. אלו הן כמויות תזונתיות ולא כמויות תרפויטיות. לסיכום, מחקר זה מאשש את ההמלצות הידועות האומרות שיש לצרוך כמות של מספר כפות שמן זית ביום. צריכה כזו, תוך צמצום מקביל של קלוריות מפחמימות, בייחוד מפחמימות ריקות, לא תגרום להשמנה, רק תעזור לבריאות. בתפריט הים תיכוני המקורי, אותו אוכלים כיום למעשה כמעט רק מבוגרים תושבי האי כרתים, בין 40% ל-45% מכלל הקלוריות היומיות מקורן בשמן זית, שמן כמה שיותר טבעי ומעצים לא מרוססים.

מקורות

1) Fabiani R, et al. Oxidative DNA damage is prevented by extracts of olive oil; hydroxytyrosol, and other olive phenolic compounds in human blood mononuclear cells and HL60 cells. H Nutr 208;138:1411-1416.

2) Garcia-Segovia P, et al. Olive oil consumption and risk of breast cancer in the Canary Islands: a population-based case-control study. Public Health Nutr 2006;9:163-7.

3) Trichopoulou A, et al. Consumption of olive oil and specific food groups in relation to breast cancer risk in Greece. J Natl Cancer Inst 1995;87:110-6.

* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.

מאת: ד”ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת “תזונה פלוס”. לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466