תאי עור הופכים לתאי לב בריאים לחולי לב

מחקר: חוקרים ישראלים הצליחו להפיק תאי לב בריאים ופועמים מתאי עור של חולי לב

מערכת האתר

עודכן בתאריך

מחלות לבדם טבורי - גנטיקה
לב. מקור: ויקיפדיה. מאת:Ekko

חוקרים ישראלים הצליחו ליצור תאי לב פועמים ובריאים מתאי עור של חולי לב

לראשונה, הצליחו מומחים להפוך לראשונה תאי עור אנושיים של חולי לב לתאי שריר לב בריאים על מנת לתקן את הלב הפגוע של החולים. חוקרים ורופאים מרמב"ם ומהטכניון הצליחו לראשונה לקחת תאי עור מחולי לב ולתכנת אותם מחדש לכדי תאי שריר לב חדשים ובריאים, שביכולתם להשתלב ברקמת לב קיימת. 

החוקרים מציינים כי החידוש המחקרי הוא שהם הוכיחו כי ניתן להפיק מתאי עור של חולים מבוגרים אשר סובלים מכשל לב מתקדם, תאי לב בריאים, פועמים וצעירים, שבעצם שייכים לאותו חולה, בצלוחית מעבדה, בדומה לתא הלב של החולה כמו שהיו כאשר הוא נולד. העובדה שמקור התאים הוא במטופל, אמורה לסייע למנוע דחיית התאים כשתל זר על ידי מערכת החיסון של הגוף ולסייע גם למצוא מקור איכותי להפקת תאי לב בריאים ותואם.

החוקרים, פרופסור ליאור גפשטיין, מרמב"ם ומהטכניון, והדוקטורנטית לימור צבי-דאנטסיס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט ועמיתיהם, ערכו את המחקר והוא רואה אור בכתב העת המדעי האירופאי לרפואה לב European Heart Journal.
לדברי עורך כתב העת, הפרופ' תומס ליישר, פריצת דרך זו של החוקרים טומנת בחובה אפשרות עתידית לטיפול בחולי לב בעזרת רפואה רגנרטיבית באמצעות תאי גזע אנושיים מושריים פלוריפונטיים hiPSCs -תאים שביכולתם להתמיין לכל סוג של תא בגופנו.

למרות שמחקרים מהשנים האחרונות הוכיחו שאפשר לתכנת מחדש תאים בוגרים במעבדה ולהפיק מהם תאי גזע מושרים, שמהם ניתן להפיק תאי לב מממוינים, טרם הוכח שאפשר ליצור באופן דומה תאי גזע מושרים מחולים בוגרים הסובלים ממחלת לב מתקדמת.

במחקרם החוקרים השתמשו מתאי עור של שני גברים שסובלים ממחלת לב המכונה אי-ספיקת לב, ותכנתו אותם להתמיין לתאים מושריים שבהמשך מוינו לתאי לב שיצרו רקמת לב פועמת ובריאה במעבדה, בדומה לזו של נבדקים צעירים. הרקמה הושתלה בעכברי מעבדה ויצרה קישורים עם תאי רקמת הלב המארח באופן טוב.

במהלך ההתערבות הקפידו החוקרים לא לכלול את פקטור-השיעתוק c-Myc, על מנת להמנע מסיכון להתרבות התאים באופן בלתי מבוקר באופן סרטני.

פרופסור גפשטיין מציין כי יחלפו לפחות חמש עד עשר שנים עד לניסויים קליניים משום שקיימים עוד מכשולים "וביניהם: הגדלה כמותית של מספר התאים, לכמות שתהיה רלוונטית מבחינה קלינית; פיתוח אסטרטגיות השתלה שיגבירו את הפוטנציאל של התאים המושתלים לשרוד, להתפתח, להשתלב ולהתחדש; פיתוח הליכים בטוחים שיבטלו את הסיכונים להתפתחות סרטן או בעיות עם קצב הלב; המשך הבדיקות בחיות; ומימון תעשייתי נרחב, מאחר שמדובר במיזם יקר מאוד."

דילוג לתוכן