דגשים בתזונת נשים הרות ומיניקות
תזונת נשים הרות ומיניקות הינה בעלת חשיבות גורלית לבריאות הצאצאים בעתיד. יש ארצות בעולם בהן יש תת-תזונה בצורה חד-משמעית. לא זהו המצב בארץ. אבל, גם תזונה עם מגוון מצומצם של מזונות, מתוך הכרח כלכלי, מחוסר ידע ומודעות או מתוך החלטה, יש בה את הסיכונים שלה. במסגרת מאמר זה נעמוד על מספר נקודות חשובות שלגביהן דרושה תשומת לב מיוחדת בהזנה של אישה בהריון ומיניקה.
חלבון קלוריות
אם אישה אוכלת מגוון וכמות מספיקים של מזון, במרבית המקרים יהיו לה די חלבונים בתפריט. אין סיכוי שנשים האוכלות מזון מן החי תסבולנה מחוסר חלבון. אבל, גם עם תזונה צמחונית לא צריך להיות מחסור בחלבון. מקורות טובים לחלבון הם קבוצת הגרעינים, שקדים ואגוזים. בגרעיני דלעת יש מעל ל-30% חלבון. חלבון זה מכיל כמות רבה של ליזין. אלת הבוטנה (פיסטוק חלבי) מכילה אף היא חלבון מעולה – גם בה יש כמות רבה של ליזין. שקדים, אגוזים שונים, שומשום וגרעיני חמניות מכילים בין 14% ל-20% ויותר חלבון, אבל בכולם, החומצה האמינית המגבילה היא ליזין. אכילת כל אחד ממזונות אלו עם גרעיני דלעת, פיסטוק חלבי, מוצרי סויה כמו טופו וטמפה, או קיטניות אחרות, תספק לגוף חלבון בעל ערך ביולוגי גבוה.
יש מצבים בהם אישה מיניקה, אבל אין לה די חלב והתינוק לא מתפתח כראוי. במצבים כאלו, אפשר להשלים את החסר עם כמות מה של חלבים צמחיים, משקדים או משומשום. שני סוגי חלב צמחי אלו עניים בליזין. הוספהשל ליזין בכמות של כ-80 מ"ג לבקבוק האכלה קטן, תעלה את הניצולת של החלבון לרמה מיטבית. אם משלימים את תזונת התינוק היונק בחלבים כאלו, יש לסנן אותם היטב דרך בד לבן, כאילו "לחלוב" אותו, ולתת את ההאכלה עם פיטמה בעלת חור קטן ביותר. אם התינוק לא יצטרך להתאמץ בזמן האכילה מבקבוק, הוא עלול להפסיק לינוק. חשוב שהבקבוק של ההאכלה יהיה בחום הגוף בערך. אבל, אם אישה כלל לא מיניקה, חלב צמחי כזה לא יספק את צרכי הוולד. אז, יש לחפש תחליף האכלה מוכן שיכיל את כל המרכיבים הדרושים להתפתחות התינוק.
מחסור בקלוריות
אצל נשים משכבות מצוקה, שכיחה לידת תינוק עם משקל לידה נמוך, שנים וחצי ק"ג או פחות, וזוהי בעיה בריאותית. גם מחסורים תזונתיים חלקיים ולא תת-תזונה חד-משמעית, יכולים לגרום למשקל לידה נמוך של התינוק. מחקרים שנעשו בגואטמאלה הראו שהוספת 20,000 קלוריות ממזונות שונים בזמן ההריון של נשים עניות, גרמה ללידת 9% בלבד של תינוקות עם תת-משקל, לעומת 19% שנולדו לנשים מאותם מחוזות, עם אותה תזונה, אבל ללא העשרה זו בקלוריות. משקל התינוקות עלה ב-29 ג' עם כל הוספה של 1000 קלוריות בזמן ההריון. נתון זה לא השתנה אחרי התאמות לכלל המשתנים.
מיקרונוטריינטים וגדילת העובר
בארצות המצוקה, מחסורים תזונתיים פוגעים במספר רב של תינוקות. למחסורים כאלו יש השפעה על הישרדות התינוקות ועל בריאותם לאורך כל החיים. פיגור בגדילה נחשב כאשר גדילת התינוק נמצאת במקום נמוך מהעשירון התחתון של עקומת הגדילה. וכאשר פיגור כזה איננו נובע מבעיה הורמונאלית או אנומליות אחרות, אלא רק מתזונה לא מספקת. הקשר בין צריכת המזון של האם לבין תזונת העובר איננו קשר ישיר. תזונת האם מושפעת מהתפריט, ספיגת המזון, חילוף החומרים, הסתגלות הלב וכלי הדם להריון ופעולת השליה. חשובים לא רק חלבון – קלוריות, לא פחות מהם חשובות חומצות השומן ההכרחיות המצויות, או אינן מצויות, בתפריטה של האם. חשובים ויטמינים, מינרלים ופיטוכימיקלים שונים. לא כל ההיבטים של נושא זה נחקרו דיים. יסקרו בזאת אותם רכיבי תזונה שלגביהם שכיחים המחסורים, הדרכים כיצד לפתור את בעיית המחסורים האלו וההשלכות לגבי בריאות האם והוולד כאשר אין שמים דגש על תוספים כאלו.
חומצות שומן הכרחיות
לתשומת לב מיוחדת ראויות חומצות השומן הרב בלתי-רוויות מקבוצת אומגה-3. חומצות שומן אלו, בעיקר חומצת השומן DHA, חשובות להתפתחות המוח, העצבים והראיה של תינוקות. מקור צמחי לחומצת שומן זו הן כמוסות של אצות ים מיקרוסקופיות המכילות אותה. נשים בגיל הפוריות מסוגלות להפוך כ-8% מכלל חומצת השומן אלפא-לינולנית, מקבוצת אומגה-3, ל-DHA. מנגנון זה הינו בעל חשיבות רבה לבריאות היילוד. אבל, זה קורה רק אם בתפריטה של האישה ההרה או האם המיניקה יש די אלפא לינולנית. מקורות עיקריים לחומצת שומן זו הם זרעי פשתן, 2-3 כפות ליום, שנטחנו ונאכלו מיד, או שמן פשתן, אם הוא היה כל הזמן בקירור וכן אגוזי מלך, שמן המפ, שמן נבט חיטה ומוצרי סויה. רגלת הגינה, בייחוד הזנים התרבותיים הרב שנתיים שלה, הינם מקור אספקה סביר של חומצת שומן אלפא לינולנית וכמותם גם עלי צמח הבר ילקוט הרועים.
מחסורי ויטמינים
כיום יש נוהג קבוע לספק לנשים הרות חומצה פולית כדי למנוע מומי לידה כמו שידרה שסועה. אבל, אין להזניח גם ויטמינים אחרים. ויטמין B12 חשוב במיוחד כתוסף מזון לנשים צמחוניות. מזון עשיר ומגוון מספק חלק מן הויטמינים, אבל מחקרים הראו שמתן מולטיויטמינרלים לאישה בזמן הריון והנקה גורמים רק לטוב. לדעתי, כיום באורח החיים המערבי, אדם זקוק לתוספי ויטמינים ומינרלים, במידה סבירה, כל הזמן.
השפעת מתן תוספי מזון בילדות על מצב הבריאות העתידי
בשנים 2002-4, צוותי חוקרים מאוניברסיטת אטלנטה ואוניברסיטה בגואטמאלה בדקו 665 גברים ו-790 נשים, בגילאי 25-42, אשר בהיותם תינוקות קיבלו העשרה תזונתית עם תוספי מזון, וזאת בהשוואה לבני אותם כפרים שלא קיבלו העשרה כזו. אצל אלו שקיבלו העשרה תזונתית, נמצא שעם התבגרותם הייתה רמת סוכר נמוכה יותר בדם, לחץ-דם סיסטולי נמוך ב-3 מ"מ כספית, רמת טריגליצרידים נמוכה ב-22.2 מ"ג לדצ"ל וכולסטרול HDL יותר גבוה ב-4.7 מ"ג לדצ"ל. עיקר התועלת היה במתן תוספי מזון עד גיל 36 חודשים, אבל גם שיפור תזונתי מאוחר יותר, בפרקי זמן עד גיל 7 שנים הביא לבריאות טובה יותר עם הבגרות, אצל אלו שזכו לטיפול כזה. מסקנותיו של מחקר זה היו שמתן תוספי מזון, בשום מקרה לא פגע בבריאות עם ההתבגרות, נהפוך הוא – הוא צמצם את הסיכון להתקפי לב.
לקריאה נוספת
Kelly LS, et al. One-third of pregnant and lactating women may not be meeting their folate requirements from diet alone based on mandated levels of folic acid fortification. J Nutr 2006;136:2820-2826.
Lindsay HA. Multiple micronutrients in pregnancy and lactation: an overview. Am J Clin Nutr 2005;81(5):1206S-1212S.
Bothwell TH. Iron requirements in pregnancy and strategies to meet them. Am J Clin Nutr 2000;72(suppl):257S-61S.
Vollset SE, et al. Plasma total homocysteine. Pregnancy complications and adverse pregnancy outcomes: the Hordaland Homocysteine and birth weight. Am J Clin Nutr 2000;71:962-8.
Reznikoff-Etievant MF, et al. Low vitamin B12 level as a risk factor for very early recurrent abortion. Eur J Obstet Gynecol Reprod Biol 2002;104:156-9.
West KP Jr, et al. Double blind, cluster randomized trial of low dose supplementation with vitamin A or beta carotene on mortality related to pregnancy in Nepal. The NNIPS-2 Study Group. BMJ 1999;318:570-3.
Zeghoud F, et al. Subclinical vitamin D deficiency in neonates: definition and response to vitamin D supplements. Am J Clin Nutr 1997:65:771-8.
* האמור במאמר זה אינו בגדר ייעוץ או מרשם רפואי אלא מידע שהופיע בעיתונות מדעית או ברשת האינטרנט. על מי שנזקק לטיפול, יש לפנות לרופא או תזונאי, בהתאם למצבו.
מאת: ד"ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי. מתוך כתב העת "תזונה פלוס". לרכישת מנוי, התקשרו 08-9407466
