מחקר ישראלי מוכיח: תינוקות מביעים אמפתיה לקורבן כבר בשנת החיים הראשונה
כאשר אנחנו בגן המשחקים ואחד הילדים בוכה או פצוע ניתן להבחין בתינוקות אחרים בסביבתו עוצרים את פעילותם, מתענינים במה שארע ואף מביעים חמלה. החל מאיזה גיל מתפתחת אמפטיה זו ? בניגוד לתיאוריות התפתחותיות שטוענות שאמפתיה של עוללים מתחילה ממהלכה של השנה השנייה לחייהם, גילו המדעניות שתינוקות צעירים מאוד הראו העדפה לדמות במצוקה, ואף הבחינו בין אלו ש"מגיע להם" לאלו שלא, על פי ההקשר.
למרות שהורים ומטפלים עשויים לראות ביטויי אמפטיה וחמלה כאלה של תינוקות בגיל צעיר כלפי קורבן או נפגע, כבר החל מגיל מאוד צעיר, תאוריות התפתחותיות של אמפתיה טענו שאמפתיה אמיתית מתפתחת רק במהלך שנת החיים השנייה.כאמור, המחקר שפורסם בכתב העת British Journal of Psychology אשר התקיים בשיתוף פעולה בין מדעניות מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומהאוניברסיטה העברית מוכיח שתינוקות מראים ביטויי אמפטיה מגיל צעיר מאוד, כבר בגיל שישה חודשים.
במאמר בחנו צוות החוקרות ד"ר פלורינה יוזפובסקי מהמחלקה לפסיכולוגיה וממרכז זלוטובסקי למדעי המוח באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם ד"ר מעיין דוידוב ויעל פז מביה"ס לעו"ס ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית, העדפה אמפטית בתינוקות בני חצי שנה לערך, על מנת להבין באילו מצבים היא מתבטאת, ובאילו לא. לצורך כך, נערכו שני מחקרים.
במסגרת המחקר הראשון הראו לתינוקות שני סרטונים בהם דמות מרובעת עם עיניים עולה במעלה הר ופוגשת דמות עגולה באמצע הדרך. בסרטון הראשון הדמות היא חברותית ונעימה, ושתי הדמויות ביחד חוזרות לתחתית ההר ומביעות רגש חיובי-נייטרלי. בסרטון השני לעומת זאת, הדמות העגולה מתנהגת כבריון ומכה את הדמות המרובעת עד שזו יורדת לתחתית ההר. אז הדמות המרובעת מביעה מצוקה באמצעות בכי והשתופפות.
בשלב הבא נתנו לתינוקות לבחור בין שתי הדמויות המרובעות (שהיו בצבעים שונים). התינוקות בחרו באופן גורף – יותר מ-80% – בדמות שהייתה במצוקה, ובכך הביעו העדפה אמפתית כלפיה.
בניסוי השני, הראו לתינוקות סרטונים עם אותן דמויות, רק שהפעם הן הביעו את הרגש בלבד, והתינוקות לא ראו מה הוביל להבעה הרגשית של הדמויות. במקרה הזה, התינוקות לא הראו העדפה לאף אחת מהדמויות.
החוקרות מסבירות את משמעות הממצאים שלפיהם תינוקות מפגינים אמפטיה בגיל מאד צעיר : "תינוקות במהלך שנת חייהם הראשונה כבר רגישים למצוקה של האחר, אך הם גם עושים שיפוטים מורכבים לגבי הקונטקסט שבו מובעת המצוקה. ההעדפה של התינוקות היא לא לעצם הבעת המצוקה בלבד, שכן כאשר התינוקות מתבקשים לבחור בין דמות שמראה מצוקה ללא קונטקסט, ההעדפה האמפתית נעלמת. כלומר, כבר בשנת החיים הראשונה תינוקות מבחינים בין אלו "שמגיע" להם ואלו שלא, ואם נראה להם שהמצוקה של האחר אינה מוצדקת, אז אין העדפה כלפיו".
