תרופה חדשה עשויה לסייע כנגד מחלת הזאבת

האם מולקולה חדשה תסייע במלחמה בתסמיני מחלת הזאבת ? פרופסור ורדה שושן-ברמץ מאונ’ בן גוריון, פענחה את האופן שבו DNA מיטוכונדריאלי יוצא מהמיטוכונדריה ומעורר מחלות אוטואימוניות.

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב (NIBN) ומכוני הבריאות הלאומיים בארה”ב (NIH) בהובלת הפרופסור שושן ברמץ, פיענחו כיצד דנ”א מיטוכונדריאלי יוצא מהמיטוכונדריה ומעורר מחלות אוטואימוניות, ובאיזה אופן ניתן לחסום את יציאתו. המדענים הדגימו את תגליתם על מחלת הזאבת (לופוס),

הצגה סכמטית של המנגנון המוצע ליציאת DNA מיטוכונדריאלי. מוצג מיטוכונדריון אשר גורמי מחלה מביאים להתארגנות החלבון VDAC במבנה היוצר במרכזו תעלה גדולה דרכה יכול לצאת ה DNA מהמיטוכונדריה ולגרום למחלה אוטואימונית כמו זאבת. 4-VBIT מונע יצירת התעלה הגדולה ולכן את יציאת ה-DNA והתפתחות המחלה.
הצגה סכמטית של המנגנון המוצע ליציאת DNA מיטוכונדריאלי. מוצג מיטוכונדריון אשר גורמי מחלה מביאים להתארגנות החלבון VDAC במבנה היוצר במרכזו תעלה גדולה דרכה יכול לצאת ה DNA מהמיטוכונדריה ולגרום למחלה אוטואימונית כמו זאבת. 4-VBIT מונע יצירת התעלה הגדולה ולכן את יציאת ה-DNA והתפתחות המחלה.

את המחקר אודות המולקולה החדשה למלחמה בתסמיני הזאבת הובילו פרופ’ ורדה שושן-ברמץ, חוקרת בעלת שם עולמי בתחום המיטוכונדריה, המייסדת והמנהלת הראשונה של המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב​  בשיתוף עם ד”ר ג’אי צ’ונג (Jay Chung) מ-NIH.

פרופ’ שושן-ברמץ, גילתה מנגנון ייחודי של יציאת דנ”א מיטוכונדריאלי דרך תעלה גדולה המורכבת מ-VDAC1. VDAC1 הוא חלבון שממוקם במיטוכונדריה, אברון תוך-תאי שמייצר את רוב האנרגיה שנחוצה לתא והכרחי לתפקודו ותחזוקתו. בנוסף, המיטוכונדריה מעורבת בתמותת תאים כמאכסנת חלבונים משרה תמותה. במחקריה הקודמים הוכיחה פרופ’ שושן-ברמץ כי כש VDAC1 מתבטא ביתר, כפי שקורה בתנאי עקה ובמחלות שונות כמו במחלת האלצהיימר ובמחלות אוטואימוניות, נוצרת תעלה גדולה המורכבת ממספר יחידות של VDAC1 המאפשרת יציאה של חלבונים המפעילים מוות תאי מתוכנת (Apoptosis).

הממצאים במחקר זה ראו אור בכתב העת היוקרתי Science. הממצאים מראים כי אותה תעלה גדולה של VDAC1 מאפשרת יציאה גם של דנ”א מיטוכונדריאלי, שהוא בעל מאפיינים משותפים עם הדנ”א החיידקי, ולכן מזוהה על ידי מערכת החיסון כגורם זר המעורר תגובה חיסונית המתבטאת במחלות אוטואימוניות בהן זאבת, המוצגת במחקרם זה. זאבת הינה מחלה אוטואימונית כרונית שתוקפת חלקים שונים בגוף. על פי קרן לופוס האמריקנית, ישנם חמישה מיליון מקרים של המחלה ברחבי העולם ומעל 15 אלף מקרים חדשים מדווחים בכל שנה, בחומרה קלה עד מסכנת חיים.

החוקרים השתמשו במולקולה חדשה בשם 4-VBIT שפותחה על ידי פרופ’ שושן-ברמץ, על מנת למנוע את היווצרות התעלה הגדולה של VDAC1, וכך מנעו יציאה של החלבונים גורמי התמותה והדנ”א המיטוכונדריאלי מהמיטוכונדריה. תהליך חסימה זה, מונע מוות תאי האופייני למחלות כדוגמת אלצהיימר ופרקינסון, וכן שחרור של דנ”א מיטוכונדריאלי כמו בזאבת.

פרופ’ שושן-ברמץ בשיתוף עם קבוצת המחקר ממכוני הבריאות הלאומיים בארצות הברית בראשות ד”ר ג’יי צ’ונג, זכו להצלחה רבה בטיפול באמצעות  המולקולה החדשה במודלים עכבריים של מחלת הזאבת והקבוצה החלה במחקר עבור מחלות נוספות.

דנ”א מיטוכונדריאלי נמצא גם בפלזמה של חולים במחלות אוטואימוניות של המעי (כדוגמת ulcerative colitis ו- crohn’s disease). התוצאות הראשוניות מצביעות על כך שהמולקולה החדשה 4VBIT תסייע לפתח טיפולים למחלות אלו ואחרות הקשורות במוות תאים או לשחרור של דנ”א מהמיטוכונדריה.​