FDA : שתלי סיליקון לחזה- בטוחים אך לא לגמרי

מינהל המזון והתרופות האמריקאי פירסם דו"ח המציין כי שתלי הסיליקון בטוחים לשימוש אך עדיין עלולים לגרום לסיבוכים ובעיות רפואיות

מערכת האתר

עודכן בתאריך

בריאות ויופיבריאות האישה
שתלי סיליקון המיועדים לניתוח הגדלת חזה. מקור: ויקיפדיה ברשיון חופשי. באדיבות מינהל המזון והתרופות האמריקאי FDA

FDA : שתלי סיליקון לחזה- בטוחים אך לא לגמרי

נשים רבות עוברות ניתוחים פלסטיים להגדלת שדיים בישראל ובעולם. מה מידת הבטיחות של הליך נפוץ זה של ניתוח הגדלת חזה ? מההודעה שפרסם מינהל התרופות והמזון האמריקאי הFDA לאחרונה עולה כי שתלי סיליקון שעשויים כולם או מקצתם מסיליקון, הם בטוחים למדי לשימוש אולם יחד עם זאת השימוש בהם כרוך בסיכונים לסיבוכים. בין הסיבוכים האופייניים להשתלת שתלי סיליקון או סליין קיימים סיבוכים נדירים ובעיות נפוצות יותר כגון צלקת סביב השתל, קרע של שתל, העדר סימטריה שמצריכה ניתוח נוסף, שיבושים בהחדרת השתלים או מיקומים שמצריכים ניתוח, זיהומים ועוד.

 שתלי חזה מוגדרים כמכשור רפואי בו נעשה שימוש על מנת להגדיל את גודלם של השדיים או על מנת לבנות מחדש את השד בעקבות כריתת שד או על מנת לתקן מום מלידה. שתלים לחזה בנויים מסיליקון במעטפת החיצונית וממילוי כלשהו- ג'ל סיליקון או תמיסת סליין.

לפי הערכות המינהל, 5 עד 10 מליון נשים ברחבי העולם עברו ניתוח לשם הגדלת חזה או לשיפור מראה החזה. עוד עולה מן הדוח כי לפי האגודה האמריקאית לניתוחים פלסטיים בשנת 2010 התבצעו בארצות הברית לבדה מעל 296,000 ניתוחים פלסטיים להגדלת חזה ובנוסף מעל 93,000  הליכים לבנייה ועיצוב מחדש של החזה. קרוב למחצית מהמנותחות הגדילו את החזה באמצעות שתלי סיליקון ומחציתן בשתלי סליין.

 לאחר שנאסר השימוש בשתלי סיליקון בעקבות הסיבוכים הכרוכים בניתוח להגדלת חזה (ניתוחי הגדלת שדיים), העבירו היצרניות מידע מחקרי למינהל, אשר הוביל בשנת 2006 להתרת השימוש בשתלים.

 מאז, מינהל התרופות דרש מחברות השתלים להעביר לרשותה נתונים מחקריים מקיפים אודות הסיבוכים הקיימים בעקבות השתלת שתלי סיליקון המיוצרים כולם מסיליקון או ממולאים בתמיסת מים – סליין כשרק המעטפת עשויה מסיליקון. ולפיכך, החלו חברות השתלים מחקר שיכלול כ-40,000 נשים שעשו השתלת שתלי סיליקון.

השתלת סיליקון בחזה אינה רק ניתוח קוסמטי המיועד להגדלת חזה, אלא גם לשיקום חזה לאחר ניתוח לכריתת שד, ולאחר אירועים של תאונות ומקרים טבעיים או חריגים אחרים של דפורמציות בשדיים בשל מצבים רפואיים או מחלות.

דילוג לתוכן