תקשורת מקרבת – תקשורת לא אלימה

תקשורת מקרבת – תקשורת לא אלימה, סרט מתוך פעילות בהנחייתו של ממציא השיטה הפסיכולוג ד”ר מרשל רוזנברג 

בסרטון זה מתוך אחת מסדנאותיו של ממציא שיטת תקשורת לא אלימה – תקשורת מקרבת, ד”ר מרשל רוזנברג מעניק המטפל המפורסם שזכה להצלחה אדירה ברחבי העולם הסבר ודוגמאות לגבי יישום שיטת התקשורת המקרבת.

במהלך הסרטון רוזנברג פורש את משנתו בהיבטי השיח של שפת התן או שפת התנים לעומת שפת הג’ירף וממחיש למשתתפים כיצד להחיל את השפה על ניתוח התנהגויות של אחרים, ניתוח הרגשות שהם חשים ביחס לאופן שבו אחרים התנהגו, איפיון הצרכים שלהם העומדים בבסיסן של אותם התנהגויות ורגשות ולבסוף מסביר את הצורך בביטוי של בקשה ברור וממוקדת בשפה של צרכים המבטאת בפני הצד השני כיצד הוא יוכל לסייע לנו להגשים את צרכינו במקום לבוא בדרישות, להיות ביקורתי ולהורות לצד האחר כיצד לפעול באופן שלא מסיג את מטרותינו, מרחיק את הזולת מאיתנו במערכות היחסים שלנו ומדרדר את האינטראקציה ביחסים הבינאישיים.

מהי תקשורת מקרבת – תקשורת לא אלימה ?

תקשורת לא אלימה – בלעז Non-Violent Communication המכונה בקיצור NVC או תקשורת מקרבת הידועה גם בשם שפת הג’ירף ושפת התן, המוכרת גם במדינת ישראל הינה שיטה נפוצה בעולם המתארת גישה שפותחה בשנות ה60 על ידי הדוקטור מארשאל ב. רוזנברג לשיפור תקשורת, ניהול בונה של מערכות יחסיים תוך ביטוי רגשי של צרכים ובקשות הנוגעות להיבטים בין אישיים של מערכות יחסים, להיבטים תוך אישיים פנימיים והיבטים של ניהול יחסים ותקשורת מקרבת בין קבוצות ומדינות.

עקרונות השיטה

בבסיס המודל של תקשורת מקרבת- תקשורת לא אלימה שפותח על ידי הפסיכולוג האמריקאי ד”ר מרשל רוזנברג, עומד העקרון של ביטוי עצמי המכונה “הקשבה אמפתית” הן ברמה של שידור המסרים והן ברמה של קליטת המסרים והוא ממוקד בארבעה היבטים:

1. תצפית – התבוננות במה שארע, במצה, בהתנהגות כפי שנקלט בחושים של הדובר המבטא את עצמו וללא פרשנות והערכה סובייקטיבית לגבי מהותה של ההתנהגות וכוונותיו של האדם שביצע אותן.
2. רגש – בשונה ממחשבות, פרשנויות והערכות, רגש על פי הגישה היא תחושה פיזית שחשים בגוף עקב קליטה של ארועים מסוימים כמו רגש שמחה,, עצב, שמחה.
3. צורך – משאב שבן אדם מתאווה לו לטובת קיומו ורווחתו הפיזי או הנפשי. לדוגמה צורך בשקטף ביצירתיות, צורך בבטחון, צורך בבריאות, צורך באהבה, חיבור, משמעות
4. בקשה (בשונה מתביעה או דרישה מהאחר) הינה תיאור ברור בלשון הווה של התנהגות או מעשה שהאדם האחר יכול לעשות כדי למלא באופן חלקי או מלא את הצורך שתיארנו לו.