אוסטיאופורוזיס

1. שם המחלה בעברית :אוסטיאופורוזיס, דילול עצם, הידלדלות העצם , בריחת סידן

2. שם המחלה  באנגלית :    Osteoporosis

3. כללי- תיאור המחלה :

אוסטיאופורוזיס היא מחלת דילול דחיסות העצם .מקור השם ביוונית ומשמעותו "עצם מחוררת". אוסטיאופורוזיס היא מחלה של העצמות שבה חלה ירידה ברמת הדחיסות של המינרלים בעצם, ללא שיש שינוי ביחס בין המינרלים לחומרים האורגנים בתוך העצם. זו היא מחלת העצמות הנפוצה ביותר, הפוגעת במיוחד בנשים ובתכיפות רבה יותר בגיל המעבר.

אוסטיאופורוזיס היא מחלה שכיחה הפוגעת בצפיפות העצם בחוזקה, באופן המוביל להיווצרות שברים. במחלה זו  נוצרת הידללות שיטתית של רקמת העצם וירידה בצפיפות העצם במשך הזמן. הערכות מחקריות עדכניות מצביעות על כך שאחת מכל חמש נשים מעל גיל 50 סובלת מאוסטיאופורוזיס.

כמו כן מעל 40% מהנשים מעל גיל 50 יסבלו משברים כתוצאה מפגיעת המחלה בארכיטקטורת העצם בשל דלול כמות הסידן באיזורים כגון הירך ,הגפיים או חוליות עמוד השדרה.

אוסטיאופורוזיס נגרמת כאשר הגוף לא מצליח לייצר מספיק עצם חדשה או כאשר הגוף סופג יותר מדי עצם ישנה או בשני המקרים האמורים.

ככלל, עצמות נוצרות בגופנו בגילאים צעירים בעת שהעצמות נבנות ומתחזקות על ידי שני מינרלים חיוניים שהם סידן ופוספט (רכיב זרחה). לאחר שאנו מתבגרים ובמהלך תהליך ההזדקנות, אם הגוף אינו מקבל מספיק סידן או שאינו סופג מספיק סידן מן התזונה, העצמות עלולות להיפגע.

בעת התבגרות הגוף והזדקנותו מינרלים אלה נספגים חזרה לתוך הגוף מהעצמות, תהליך שהופך את רקמת העצמות לחלשה יותר, ומביא לשבריריות ופגיעות העצמות ובסופו של דבר לשבירתן,  אף ללא לחץ חיצוני משמעותי.

לרוב, אובדן זה של מינרלים מתוך רקמות העצם אל תוך הגוף, מתרחש בהדרגה ולאורך שנים. תהליך ארוך זה של שחיקת העצם עשוי להוביל להעדר ערנות לבעיה זו. זו הסיבה לכך שלעיתים קרובות אנשים רבים הסובלים מאוסטיאופורוזיס אינם פועלים למניעת הידרדרות המחלה, כיוון שהם מגלים אותה רק בשלב מאוחר מידי כשהם סובלים משברים ונזק חמור .

4. גורמי המחלה / אטיולוגיה

סיווגי מחלות האוסטיאופורוזיס:

א. מחלת הדלדלות עצם ראשונית – מעל 90% מהמקרים נמנים על סיווג זה בו דילול העצם נובע מהפסקת מחזורי הוסת אצל נשים מעל גיל 50 בשל ירידה בכמות האסטרוגן (בקרב גברים בשל ירידה בהפרשת הורמון הטסטוסטרון, אך בשיעור קטנים יותר) או בגלל זקנה, במיוחד לאחר גיל 60, בעקבות התמעטות טבעית ברקמות העצם.

ב. מחלת הדלדלות עצם שניונית / משנית – דלול עצם המתרחש בשל תחלואים אחרים למשל בגלל אי ספיקת כליות מתמשכת כרונית או שנגרם בשל מצב מסוים כגון עקב שימוש ממושך בתרופות כגון קורטקו סטרואידים.

ג. מחלת הדלדלות עצם אדיופטית– דלדול עצם שמקורו אינו ברור. קיים במיוחד בילדים.

ככלל, הגורם המרכזי לאוסטיאופורוזיס הוא ירידה ברמת ההורמון אסטרוגן אצל נשים בגיל המעבר וירידה ברמת הטסטוסטרון אצל גברים. בנוסף, ירידה בצפיפות העצם בזיקנה – החל מגיל 60 מביאה למחלה. לפיכך, נשים  מעל גיל 50 וגברים מעל גיל 70 בעלי סיכוי גבוה יותר לחלות באוסטיאופורוזיס.

עם זאת, ישנם גורמים מגוונים הגורמים לאוסטיאופורוזיס, קשורים אליה או מחמירים את דילדול העצם.

גורמים למחלת האוסטיאופורוזיס :

א. דלקת מפרקים שגרונית כרונית

ב. פעילות יתר של יותרת בלוטת התריס

ג. מחלת כליות כרונית

ד. שימוש בתרופות מסוימות כגון תרופות קורטקוסטרואידיות לאורך תקופה העולה על מספר חודשים

או  נטילת תרופות נגד התקפים

ה. העדר תנועתיות כגון במצבי שהייה כפויה ממושכת במיטה

ו. הפרעות אכילה

ז. מיעוט בצריכת סידן בתזונה

ח. הפסקות ממושכות של המחזור החודשי

ט. צריכת כמויות אלכוהול גדולות

י. רקע משפחתי רפואי של אוסטיאופורוזיס

יא. משקל גוף נמוך

יב. עישון

יג. מחסור בויטמין D
5. סימפטומים / תסמינים של המחלה

בשלבי המחלה הראשונים, לא ניכרים סימפטומים של מחלת האוסטיאופורוזיס. סימפטומי המחלה ניכרים רק בשלבים מתקדמים של המחלה, לאחר שחלה הדלדלות ברת אבחון במאסת העצם או בשלבים מאוחרים יותר כגון כשמתגלים שברים במיוחד בעצמות הנושאות משקל כגון עצמות עמוד השידרה.

סימפטומים של מחלת האוסטיאופורוזיס בשלבים מתקדמים :
א. רגישות בעצמות או כאבים בעצמות .
ב. שברים בעצמות בעקבות פגיעה גופנית קלה או אף ללא פגיעה גופנית.
ג. איחוי איטי של שברים או סדקים בעצמות

ד.עקמת או עמידה כפופה

ה. כאבי גב תחתון  עקב שברים או סדקים בחוליות עמוד השדרה
ו. כאבי צוואר עקב שברים או סדקים של החוליות
ז. אובדן גובה לאורך זמן

6. בדיקות ואבחונים מקובלים לגילוי (דיאגנוזה)

אבחון אוסטיאופורוזיס נעשה באמצעות בדיקת צפיפות המינרלים בעצם. בדיקת צפיפות העצם מודדת כמה עצם יש בגוף וכך נחזה הסיכוי לשברים עתידיים.

אחת הבדיקות הנפוצות לבחינת צפיפות העצם היא  DEXA.

בדיקת CT של עמוד השדרה יכולה להצביע על אובדן מינרלים בעצם

בדיקת רנטגן אינה מדד רגיש לזיהוי דלול עצם. עם זאת במקרים חמורים במיוחד, צילום רנטגן עשוי להראות שבר או קריסה של חוליות עמוד השדרה, אך זאת רק במצבים חמורים של אובדן עצם.
במידה וקיים חשד כי דלול העצם נגרם מגורם משני כגון מחלה, מבוצעות בדיקות דם לאבחון.

7. טיפולים

מטרות הטיפול באוסטאופורוזיס הן:

• שליטה וצמצום הכאב שנלווה למחלת האוסטיאופורוזיס
• האטה או הפסקה של איבוד מסת העצם
• מניעת שברים ע"י תרופות וטיפולים המחזקים את העצם
• הקטנת הסיכון לנפילות העלולות לגרום לשברים

קיימים מספר טיפולים שונים לאוסטאופורוזיס, הכוללים שינויים בסגנון החיים ושימוש במגוון תרופות.
תרופות ניתנות למי שאובחן כסובל מדלול עצם, למי שסובל משבר או למי שסובל מאוסטיאופניה (Osteopenia)- עצמות דקות, על מנת להביא לחיזוק העצמות .

תרופות ביספוספונטים – תרופות מסוג ביספוספונטים הן התרופות העיקריות המשמשות גם כדי למנוע וגם כדי לטפל באוסטיאופורוזיס בקרב נשים לאחר גיל המעבר. התרופות נלקחות דרך הפה, לרוב בתדירות של פעם לשבוע או לחודש או לעיתים רחוקות בהזרקה לווריד.

קלציטונין – תרופה זו, המועברת לחולה באוסטיאופורוזיס באמצעות תרסיס לאף או בהזרקה, מאטה את שיעור אובדן העצם ומקלה על  כאבי העצמות. תופעות הלוואי המרכזיות בה הן בחילה מההזרקות וגירוי באף בשל השימוש בתרסיס.

תרפיית החלפת הורמונים– לעיתים נדירות במקרים בהם ניכר כי שימוש באסטרוגן סייע למטופלת, ואין ביכולתה להעזר בטיפולים אחרים למניעה או טיפול באוסטיאופורוזיס, ניתן להשתמש באסטרוגן או להשתמש בתחליפי הורמונים כדי למנוע אוסטאופורוזיס מראש. הטיפול כרוך בסיכונים וניתן למטופלים מועטים.

רלוקסיפן Evista – תרופה זו המשמשת למניעה וטיפול באוסטיאופורוזיס מדמה את השפעותיו המועילות של הורומון האסטרוגן על צפיפות העצמות בקרב נשים,בלבד. Raloxifene דומה לתרופה לסרטן השד טמוקסיפן והיא עשויה לצמצם סיכונים לשברים בעמוד השדרה אולם, אפקטיביותה במניעת שברים אחרים לא הוכחה

לתרופה תופעות לוואי ובהן סיכוי קטן לגרימת פקקת ורידית על ידי קרישי דם בוורידי הרגל  או בריאות

ניתוחים

על מנת לטפל במחלת האוסטיאופורוזיס לא נערכים ניתוחים אולם קיימים שני הליכים ובהם נערכים הליכים לטיפול בהרדמה מקומית לטיפול בכאב ולמניעת נזקים משניים של שברי דחיסה בעמוד השדרה.

ההליכים הינם ורטברופלסטיקה (Vertebroplasty) וקיפופלסטיקה (kyphoplasty).

שיטה זו עשויה גם לסייע למנוע מחוליה חלשה להפוך לשבר ע"י חיזוק עצמות עמוד השדרה

התעמלות- התעמלות על בסיס קבוע עשויה להפחית את הסבירות של שברים בעצם בקרב אנשים עם אוסטיאופורוזיס. יש לבצע תרגילים באישור הרופא המטפל, ובהתאם למצב המחלה וכן מומלץ להימנע מכל פעילות גופנית היוצרת סיכון לנפילה, ומהתעמלות המפעילה לחץ לא נכון ועומס שעלולים לגרום לשברים.

תזונה – לחולים באוסטיאופורוזיס מומלץ להרבות בצריכה של סידן. מחקרים מסוימים קובעים כי המינון המומלץ לאנשים מעל גיל 50 הוא צריכה של 1000- 1,200 מ"ג ליום של סידן. וכן מומלץ לצרוך ויטמין D המסייע לגוף לספוג את הסידן.

לשם כך יש להוועץ עם הרופא המטפל ולקבל המלצה למינון מתאים של סידן וויטמין D.

חשוב לזכור כי במיוחד לחולי אוסטיאופורוזיס אכילה- לפי תפריט מאוזן שמעניק לגוף את הכמות המספקת  של סידן, ויטמין D וחלבון היא מועילה אולם הדבר לא יגרום להפסקה מוחלטת של מאסת העצם, אולם יבטיח המשך זמינות אספקת החומרים לייצור ושימור העצמות.
המלצות למאכלים עתירי סידן כוללים:

• גבינה ויוגורט, חלב דל שומן
• ירקות בעלי עלים ירוקים ובהם ירקות כמו ברוקולי, פטרוזיליה, אצות תרד וכרוב עלים
• אגוזים וזרעים כגון שומשום ואגוזי ברזיל
• סלמון
• סרדינים
• טופו
• תאנים
• מניעת נפילות

המלצות נוספות:

• לחולים באוסטיאופורוזיס חשוב מאוד לבצע שינויים בבית, להסיר מפגעים בבית ובחצר כמו חפצים מסוכנים העלולים לגרום לנפילה מכיוון שהמנעות מנפילה מפחיתה את הסיכון לשברים.
• כמו כן לחולי אוסטיאופורוזיס מומלץ להקפיד על ראייה תקינה למניעת נפילות וכן יש להימנע מתרופות מרדימות או מרגיעות העלולות לגרום לנפילה.
• כמו כן יש להקפיד על הרגלי עמידה, הליכה (כולל נעליים מתאימות) ויציבה נכונה שימנעו מהחולה נפילות ופציעות.
• שימוש במעקה באמבטיה, בעת הצורך וכמו כן במשטחים מונעי החלקה
• הפסקת  הרגלים לא בריאים: מומלץ להפסיק לעשן וכן להגביל את צריכת האלכוהול. שתיית אלכוהול בכמות ניכרת עלולה לגרום נזק לעצמות, וכן להגביר את הסיכון לנפילה ושבירה עצמות

מעקב אחר התגובה של החולה לטיפול : על מנת למנוע החמרה של מחלת האוסטיאופורוזיס, ניתן לפקח על המטופל ומצבו, ע"י סדרת בדיקות של  צפיפות מינרלים בעצם הנלקחות  בתדירות של בין שנה לשנתיים או תכופות יותר אם מצב המחלה מתקדם.

8. דרכי מניעה של המחלה מראש :

• לחולים באוסטיאופורוזיס מומלץ כאמור להרבות באכילת מזונות עתירי סידן וויטמין D בתפריט .סידן הוא גורם משמעותי בבניית ושמירת העצמות. לפיכך על מנת להקטין את הסיכון לדלדול העצמות, הכרחי להקפיד לצרוך סידן במידה מספקת בתפריט התזונתי. כמו כן ויטמין D המסייע בספיגת הסידן חשוב ולפיכך יש לצרוך אותו באופן מספיק בתפריט על מנת לשמור על בריאות העצמות .
• הימנעות מעודף שתיית אלכוהול
• הימנעות מעישון
• ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע
• ביצוע פעילויות למניעת נפילות
• שימוש מניעתי למניעת אוסטיאופורוזיס בתרופות – שימוש מראש בתרופות מאושרות על ידי המטופל בהנחיית הרופא המטפל